בחקירה מאוחרת יותר (11.7.10) הסביר צ'רני שמטרתו בניהול המו"מ מול ש"ד הייתה למשוך את הזמן, ומסיבה זו הוצע למשל שעו"ד רם כספי יהיה בורר ביניהם – מתוך הנחה שלוח הזמנים העמוס של כספי יביא לכך שיחלפו חודשים בין הישיבות. לדבריו, כספי אמר שש"ד הוא "סחטן נבזה" ושאסור בשום אופן להיכנע לדרישותיהם של סחטנים. עוד אמר, כי זו גם הייתה הסיבה להעמדת הפנים כאילו מתנהל מו"מ של ממש עם ש"ד ויש נכונות להגיע איתו להסדר בהיקף של 6-4 מיליון שקל.

בדצמבר 2008 העלה צ'רני על הכתב מספר דרכי פעולה אפשריות מול ש"ד. אחת מהן הייתה שאולמרט יפנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, וידווח שלו שהוא נסחט בידי ש"ד. ואולם, אמר, עו"ד נבות תל-צור – מפרקליטיו של אולמרט – קיבל את המסמך מעו"ד צבי אגמון (פרקליטו האזרחי של צ'רני) ו"קבר אותו". בפברואר 2009 כתב צ'רני, כי ניתן לנהל מו"מ עם ש"ד רק אם יוכיח שהוא כשיר רפואית לנהל אותו; לדבריו, גם כאן רק העמיד פנים, כולל מול אגמון, כאילו הוא מוכן להתפשר עם ש"ד. "לו הייתי רוצה להתפשר עם ד', הייתי עושה את זה מיד", הוסיף. "אתם לא מכירים אותי, אני לא מתפשר".

בחקירה אחרת (13.4.10) ציין צ'רני, כי עורכת הדין הצמודה אליו במשרד אגמון הייתה תמר בזק-רפפורט, כיום שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ו"היו לי איתה ישיבות רבות בהן דנו ביחד בשיטות ל'מריחת' והשהיית עניינו של ד' מתוך מטרה מוצהרת לא לשתף פעולה". לדבריו, בזק-רפפורט אמרה לו שאינה מרגישה בנוח, שכן היא למעשה מסייעת לו להעלים מאגמון – אשר ניהל מו"מ אמיתי מול ד' – את העובדה שהכוונה האמיתית היא להרוויח זמן.

לטענת צ'רני, קלנר סיפר שהוא הגיע להסדר עם ש"ד לפיו הלה לא יאמר דבר עליו בעדותו במשטרה. לכן בתחילת 2010 נעלם קלנר [יצא מהתמונה] ולפני כן אמר: "גם אני לא הייתי מנהל מו"מ עם סחטנים ואני לא יושב עם רמאים". לדברי צ'רני, אגמון הזכיר לו שקלנר וש"ד מיודדים מזה 30 שנה. "ראיתי בקלנר איש של ד'", הוסיף (12.4.10).

בחקירתו ב-16.4.10 הודיע צ'רני, כי הוא מבקש לראות את עדותו כתלונה רשמית נגד ש"ד על סחיטה. לדבריו, לפני ראש השנה תש"ע התקשר אליו פעמיים אדם שהציג את עצמו כנכדו של ש"ד ומסר בשמו של סבו, כי אם צ'רני לא יבוא אליו בראש השנה כדי להסדיר את העניין – "יהיה בלגן". החוקר השיב לו: "אתה לא יכול היום בעצם להפוך את טענותיך לתלונה במשטרה – מאוחר מדי". צ'רני חזר וציין את הסיבות בגללן לא התלונן עד אז, ואמר שלצערו התברר לו שכולן היו מוצדקות.

צ'רני סיפר (6.4.10): "אביגדור קלנר, שחשש מתיק הסחיטה יותר ממני, הביא את עותק תיק הסחיטה ל[עו"ד] נבות תל-צור על-מנת שנבות יפחיד באמצעותו את [אהוד] אולמרט, מתוך מחשבה של ד' שאולמרט ילחץ עלי לשלם לד'". (בחקירה נוספת אמר צ'רני, כי קלנר שכח במתכוון את התיק במשרדו של תל-צור כדי שהלה יוכל לצלם אותו). לדברי צ'רני, אולמרט השיב שלא היו דברים מעולם ושאין הוא רוצה להתייחס לטענותיו של ד'. תל-צור הוא מפרקליטיו של אולמרט בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, ובתיק הולילנד מייצג את דני דנקנר.

צ'רני הכחיש מתן תרומות לאולמרט והעיר, כי אפילו לא הצביע בעדו בבחירות לראשות עיריית ירושלים, וכי ש"ד ידע שלא יקבל אגורה למטרה זו. בחקירה אחרת (12.4.10) הוסיף צ'רני: "ד' ואולמרט היו ידידים טובים... ד' נהג להיפגש רבות עם אולמרט בכל מיני הקשרים". על הקשר בין ש"ד לשולה זקן אמר (27.5.10): "אמרתי לכם בעבר שהקשר הוא אישי ולא מקצועי".

באותה חקירה אישר צ'רני, כי עידו דיסנצ'יק הופעל בידי הולילנד כלוביסט מול אולמרט, אם כי טען שהיה זה בנוגע לפיתוח התשתיות ולא במטרה להפחית את היטלי ההשבחה. בנוגע להיטלים אלו אמר, כי ההפחתה הייתה במתחם האפור שבו העירייה רשאית לפעול וללא כל מעורבות של אולמרט.

עוד אמר (16.4.10), כי לא היה כל דבר חריג בהופעתו של אולמרט בדיון על פרויקט הולילנד בוועדה המחוזית, בשל חשיבותו של הפרויקט. על התגובה העוינת בתקשורת להופעה זו, אמר צ'רני: "כלי התקשורת מעולם לא אהבו את הולילנד ואין בכעסם לא הפתעה ולא כלום". בנוגע להחלטתו של לופוליאנסקי להעביר את ההתנגדויות לוועדה המחוזית, אמר צ'רני (29.4.10): "לופוליאנסקי הוא איש חלש. אין לו אופי להתמודד עם התנגדויות והוא רק שמח להעביר את זה לוועדה המחוזית".

צ'רני התייחס (4.5.10) גם לנסיונותיו של קלנר לתווך בינו לבין ש"ד: "קלנר היה בהיסטריה משום שידע שהמשך החיים שלו תלוי בידיים שלי. אם אני משלם לד' – קלנר ניצל; ומאחר שאני לא משתף פעולה עם ד' – קלנר לא יינצל". צ'רני האשים את קלנר בכך ש"הפיל את כל התיק עלי ונעלם". החוקר: "ממה קלנר היה ניצל?". צ'רני: "טענות רבות מאוד של ד' בתיק הסחיטה הופנו אלי [אך למעשה] אינן מתייחסות להולילנד [תיירות], ומניתוח לוחות הזמנים ושמות שמוזכרים והשוואתם לכתבי עיתונות באותה עת עולה חברת הזרע במלוא הדרה".

למחרת שב צ'רני והתייחס לכתב הסחיטה: "אודי גינדס נשלח לבשר לי שד' עובד על תביעה קשה נגד הולילנד ושכדאי לסיים את העניין מהר, ובשל התגובה שלי לעניין זה אנחנו נפגשים כאן... עצם העובדה שד' נאלץ להמציא כתב תביעה כזה שאני קורא לו כתב סחיטה מראה שאין כלום בדרישות הכספיות שלו אלי. שום דבר. ושזו הדרך שלו לנסות להפחיד אותי על-מנת לקבל כספים".