שתף קטע נבחר

בישראל ממחזרים בקבוקים כמו באירופה

מנתוני תאגיד המיחזור אל"ה עולה כי בעשר השנים האחרונות מוחזרו בארץ כמות בקבוקים השווה לנפח של שישה מגדלי עזריאלי. שיעור המיחזור של כלל מיכלי המשקאות טיפס מ-32% ב-2002 ל-61% כיום. מה חלקן של משפחות הפשע? מנכ"לית התאגיד: "הרחבנו את נושא הטיפול הבטיחותי"

עלייה ניכרת במיחזור בקבוקים בישראל: מעל 5 מיליארד מיכלי משקה מוחזרו בישראל בעשר השנים האחרונות, כמות השווה לנפח של 6 מגדלי עזריאלי. כך עולה מנתונים שהציגה היום יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה, נחמה רונן.

 

מיחזור בקבוקים: הציבור הרוויח מיליארד בעשור

תביאו 5 בקבוקי משקה למיחזור - קבלו טילון

כל מה שרציתם לדעת על מיחזור בקבוקים

סיכום שנה במיחזור: "אפילו בבני-ברק המיחזור מדהים"

 

בהשוואה לעולם, רונן ציינה כי ישראל ממחזרת כיום 50.3% מכלל בקבוקי הפלסטיק המשווקים בה, עם פיקדון ובלעדיו. מדובר באחוז גבוה יותר מארה"ב שעומדת על 29.3% ודומה לאירופה - 51%. מבין בקבוקי הזכוכית והפחיות, שיעור המיחזור עומד על 77%.

 

"נוצרה מהפכה בהרגלי המיחזור ובהרגלי ההתנהגות", אמרה. "ב-9-8 שנים של פעילות אינטנסיבית הגענו למקום של אירופה, שכבר 25 שנה ממחזרת. זו מהפכה ושינוי דיסקט בחברה הישראלית". 

 

שיעור המיחזור - פי שניים מ-2002

על פי נתוני התאגיד, שיעורי המחזור של כלל מיכלי המשקאות בישראל, פלסטיק, זכוכית ופחיות, עומדים כיום על כ-61%, לעומת 35% ב-2002. רונן הוסיפה שכל הבקבוקים והמיכלים שנאספו הועברו למיחזור, באופן שאפשר לחסוך הטמנה של 500 אלף טון מיכלים ובקבוקים. 

 

רוב הבקבוקים הממוחזרים - בפיקדון (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
רוב הבקבוקים הממוחזרים - בפיקדון(צילום: מוטי קמחי)

 

מבין מיכלי המשקה שמוחזרו, כ-4.4 מיליארד היו חייבים בפיקדון, על פי החלוקה הבאה: 1.4 מיליארד בקבוקי זכוכית (400 אלף טון), 1.5 מיליארד בקבוקי פלסטיק (40 אלף טון) ו-1.45 מיליארד פחיות (30 אלף טון). שיעור האיסוף הממוצע עמד על כ-65% בשנה ולציבור הוחזר סכום של מעל ל-1.2 מיליארד שקל דמי פיקדון.

 

מבין המיכלים המשפחתיים של 1.5 ליטר, שאינם חייבים בפיקדון, נאספו 750 מליון מיכלים ב-3 השנים האחרונות במחזוריות (כלובי מיחזור), כאשר שיעור האיסוף הממוצע טיפס מ-20% לכ-40%. רונן הסבירה את הזינוק בהגברת פרישת המחזוריות ברחבי הארץ, לכ-18 אלף מיחזוריות בלמעלה מ-300 ערים וישובים.

 

הגברת פריסת המחזוריות נדרשה בחוק הפיקדון המורחב שנכנס לתוקף בתחילת 2010. במסגרת זו ניתן פטור מדמי פיקדון לבקבוקים הגדולים - בתמורה להתחייבות היצרנים ויבואני המשקאות להגדיל את מספר הכלובים ל-20 אלף, בפריסה שתהיה בהישג יד של כל אדם בכל יישוב. בנוסף הוצב יעד מיחזור של 50% מכלל הבקבוקים המשפחתיים עד סוף 2013, ושל 55% עד 2016. בתאגיד מציינים כי עומדים כרגע על 43% וצופים שיסיימו את 2012 עם מיחזור של כ-47% מבקבוקים אלה.

יותר מחזוריות ביותר ערים (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
יותר מחזוריות ביותר ערים(צילום: אבי מועלם)

 

במוסדות החינוך ממחזרים יותר

מבין הבקבוקים החייבים בפיקדון - עולה מנתוני התאגיד כי מאז תחילת הפעילות בשנת 2002, אז מוחזרו 53% (כ-300 אלף) - טיפס הנתון לכ-77%, שהם כ-580 אלף בשנה. רונן הסבירה זא בפעילות שבוצעה במוסדות החינוך, במסגרתה כ-2,500 מוסדות אספו למעלה מ-20 מיליון בקבוקים וקיבלו תמורתם 5.5 מיליון שקל דמי פיקדון. בית הספר שמיחזר הכי הרבה מכלים הוא בית רחל שטראוס מירושלים, שאסף 640 אלף מיכלים לאורך השנים.

 

"אנחנו כבר לא צריכים להסביר כמה חשוב למחזר", אמרה, "כל הגננות, המורות והילדים עושים את זה הרבה יותר טוב מאיתנו. יש שני דברים שהילדים טובים יותר מההורים שלהם – מחשב ומיחזור". 

 

בנוסף, בצה"ל נאספו מעל ל-7.6 מיליון מיכלי משקה, מחילות הים, היבשה והאוויר. אלופת המיחזור בצה"ל היא יחידה 8200. בסך הכל אחראים מוסדות חינוך, צבא וארגונים נוספים, על 12% מהיקף המיחזור השנתי.

 

בחלוקה לפי מגזרים ציינה רונן, שכיום מותקנות למעלה מ-800 מיחזוריות בכ-30 ישובים ערביים ודרוזים. היא ציינה כי חל שיפור בתחום אך שיתוף הפעולה מצד האוכלוסייה עדיין טעון שיפור בחלק מהמקומות. מבין בתי הספר בישראל, בית ספר יסודי אל ראשידיאה הגיע למקום השלישי במיחזור, כשאסף 80 אלף מיכלי משקה וקיבל תמורתם דמי פיקדון בשווי 24 אלף שקל.

 

באשר לציבור החרדי, ציינה רונן, שיתוף פעולה נרחב למעט מקרים נקודתיים. העיר החרדית הממחזרת ביותר לנפש היא בני ברק עם 1.3 ק"ג לנפש במיחזור בקבוקים משפחתיים. "בני ברק ממחזרת היום כמו תל אביב ומקומות אחרים בארץ. מהפכת המיחזור שם זה משהו שצריך לראות כדי להאמין. זה חלק מהדנ"א של התושבים", אמרה בהתייחסה לערים חרדיות.   

 

רונן נשאלה והתייחסה גם למעורבות של ארגוני הפשע, שגורפים הון עתק מאיסוף הבקבוקים ומכירתם לתאגיד המחזור תמורת הפיקדון ששילמו הצרכנים: "בשנים הראשונות של התאגיד חווינו דברים שאני לא יודעת מי היה מסוגל להתמודד איתם ועדין לאסוף ולהוביל מיחזור. המשטרה נכנסה לסיפור, היו מעצרים ונכנסו אנשים לכלא.

 

"אני לא יודעת להגיד היום שכל האספנים יקבלו תעודת הוקרה מהמשטרה, אבל אני יכולה להגיד בוודאות שכולם עובדים לפי הספר ומנהלים ספרים כי הם רוצים לקבל בונוס על האיסוף. אם יש בעיה למישהו מהרשויות או למשטרה זו בעיה שלהם. אנחנו מבחינת מיחזור עובדים בצורה יוצאת מן הכלל, לא נתקלים בבעיות או איומים כפי שהיה בעבר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
בישראל ממחזרים יותר
צילום: shutterstock
יו"ר תאגיד אל"ה, נחמה רונן
צילום: דרור גרבש
מומלצים