הרב עובדיה יוסף ביקש מש"ד לתרום כספים למוסדות החינוך של שס, ויזמי הולילנד עשו זאת בבחינת "שלח לחמך על פני המים". כך שב ואומר (יום א', 14.10.12) ש"ד, שלדבריו נתרמו 600,000 שקל. השופט דוד רוזן שאל: "600,000 שקל ככה סתם?" וש"ד השיב: "כן".

סניגורו של הלל צ'רני, עו"ד גיורא אדרת, ציטט מהודעתו של ש"ד במשטרה, לפיה חש ב"דחף מצפוני" לתת את הכספים, ואנשי שס מעולם לא ביקשו תמורה לתמיכתם בפרויקט. אדרת הציג מכתב הוקרה שקיבל ש"ד מהרב עובדיה, בכתב ידו, באוקטובר 2001. רוזן תהה מדוע ש"ד לא ביקש קבלה לצורכי מס, אך ש"ד השיב שאינו זוכר. לדבריו, אנשי שס ביקשו שהצ'קים יירשמו על שם בנו של הרב עובדיה וכך היה. ש"ד לא נקב בשמו של הבן.

ש"ד הודה, כי הטענות שהעלה בטיוטת תביעתו נגד צ'רני בנוגע להטבות שקיבלו היזמים בתב"ע ד', לא היו אמת. "זה היה מסמך שסתם כתבתי אותו. בכלל לא התייחסתי לנתונים שבמסמך הזה", אמר. "גם במשטרה אמרתי שזה מסמך שאין מה להתחשב בו, ועובדה שבהתחלה בכלל לא נחקרתי עליו". ואולם, אדרת הציג מסמכים בהם שב ש"ד על טענתו בדבר הגדלת מספר יחידות הדיור בתב"ע ד', למרות שלגירסתו כעת הייתה זו טעות סופר בטיוטת תביעתו. עוד התברר, כי בניגוד לטענתו של ש"ד – לא תוכננו בפרויקטים בניינים עגולים.

אדרת הציג סתירה מהותית נוספת בעדותו של ש"ד. הלה טען בחקירתו הראשית, כי בתב"ע ד' נקבע שהיטל ההשבחה ייגבה על-פי החוק ו/או על-פי ההסכם בין היזמים לעירייה, ובכך התב"ע היא חריגה ביותר, אך למעשה נאמר שההיטל ייגבה על-פי החוק ועל-פי ההסכם. ש"ד לא ידע להסביר את הסתירה. לעומת זאת עמד ש"ד על גירסתו, לפיה הביא לביטול דרישת ירושלים להיטל השבחה בתב"ע ד', למרות גרסאות של מעורבים אחרים לפיהן לא הייתה דרישה כזו. לטענת ש"ד, הדרישה בוטלה בידי סגן ראש העירייה דאז, אורי לופוליאנסקי, תמורת שוחד בסך 40,000 שקל שקיבל בדמות תרומה ל"יד שרה".

לדבריו, "כל פעם לופוליאנסקי היה מבקש כסף, ללא קשר לפעולה שאני ביקשתי ממנו באותה נקודת זמן. אין קורולציה בין התאריכים". אדרת: "ואם בחקירותיך ובעדותך הראשית קשרת בין כספים לפעולות ספציפיות, זה לא היה נכון?". ש"ד: "אני אצלי, כשעשיתי חשבון, התייחסתי לדברים שהוא עשה עבורי. זה היה בדיוק כמו אצל אורי שטרית".

ש"ד טען עוד, שבכל מגרש ניתן היה לבנות על-פי תב"ע ג' שלושה בניינים, אך בחינת תקנון התוכנית הראתה שנאמר בו "עד שלושה בניינים". ש"ד השיב: "עכשיו כשהקראת לי נזכרתי. אני עומד על זה שזה שלושה בניינים בנספח לתוכנית". התובעים אמרו, כי מדובר בנספח 4 בו נקבע שהוא המחייב.

לדברי ש"ד, הבקשה לשנות ייעוד ממלונאות לדיור נעשתה רק בתב"ע ו' ולא קודם לכן, משום שקודם לכן בקשה כזו לא הייתה מאושרת, בעוד אחרי שנים של תשלום שוחד – הייתה הבקשה מתקבלת. הוא אישר, כי בשנות ה-90 שכנעה הממשלה את בעלי הולילנד לבנות מלונות, בשל האופוריה והציפייה לתיירות שיא בשנת 2000. ואולם, בשל האינתיפאדה שוב לא היה צורך במספר גדול של מלונות ובשנת 2001 התחולל משבר קשה בתיירות בירושלים. אדרת טען שזו הייתה הסיבה לשינוי הייעוד, אך ש"ד אמר שבמקרים אחרים לא השתנה ייעוד המלונאות. אדרת: "אתה יכול לפרט?". ש"ד: "לא".