שתף קטע נבחר

מאות מעדיפים לחזור לשירות קבע מדי שנה. למה?

במצב כיום, רופאים, מהנדסים ונהגים מוצאים עצמם חוזרים לקבע. החילות שמגייסים את הכמות הגדולה ביותר של קצינים הם חיל המודיעין והחיל הכללי. מה הסיבה? יש כאלו שחוזרים בגלל התנאים ויש כאלו שבגלל אידיאולוגיה

מזה חמש שנים פועל באגף כוח אדם בצה"ל מרכז לגיוס אזרחים לשירות קבע ומנתוניו עולה כי ובכל שנה חוזרים לשירות פעיל כ-1,000 אזרחים שעוברים את תהליך החיול שלהם באמצעותו.

 

 

אף שלמרכז כוח אדם בהיקף מצומצם יחסית - 10 עד 15 קצינים וחיילים בלבד - הם מתמודדים עם האתגרים שעומדים לפתחן של חברות משאבי אנוש וכוח אדם מהגדולות ביותר שיש לנו כיום במשק האזרחי.

 

כיוון שהמרכז הוקם ב-2008-2007, לא ניתן לייחס חזרה לשירות קבע למצב התעסוקה במשק אך לא מן הנמנע שעם היצע המשרות ההולך ופוחת בשוק האזרחי, ישנה בקשה בביקוש לשרת במדים.

 

מפקדת המרכז היא רס"ן סימונה בלוך, והמרכז שייכת למחלקת הסגל באגף כוח אדם, בראשה עומדת אל"מ מיכל בן מובחר. 

 

אל"מ בן מובחר אומרת: "לאורך השנים הגיוס לקבע היה הליך מסורבל וארוך שיכל להימשך אפילו חצי שנה, ולכן עלו לא פעם טענות שאנו מאבדים אנשים טובים ואיכותיים מבחוץ, שאין להם את היכולות הכלכליות להתמודד עם תהליך גיוס ארוך".

 

"עשינו שינוי"

"לפני מספר שנים", מוסיפה אל"מ בן מובחר, "הבינו בצה"ל שחייבים לעשות שינוי, המרכז החל לפעול והוא הולך ומתמקצע, יש לנו מאגר מועמדים והקמנו גם אתר דרושים". 

 

רס"ן בלוך, מפקדת המרכז: "המרכז אינו רק כתובת לכלל האזרחים שמעוניינים לחזור לשירות קבע, אלא אחראי להתווית מדיניות לכלל הגיוסים של אזרחים לצה"ל".

 

האם לא כדאי לשקול מיקור חוץ לקליטת האזרחים המתגייסים לשירות צבאי?

אל"מ בן מובחר: "האם חברה כזאת תדע טוב יותר מאיתנו מה נדרש לצבא? ומדוע שנחשוף חברה פרטית לצרכי הצבא? יש לנו את היכולת לתת את השירות הזה בתוך צה"ל מה שגם כל תהליכי המיון – לרבות הרפואי והביטחוני, מבוצעים בתוך הצבא – לכן ההגיון הבריא אומר שיש להשאיר את התהליכים של החזרה לשירות בתוך הבית".

  

רס"ן בלוך מוסיפה: "המרכז עוסק באיתור המועמדים, בגיוס, נותן מענה למועמדים בהיבט זכויות הפרט המגיעות להם בגיוס החוזר ומעבר לכך גם מגדירים פקודות ונהלים לכל הצבא - את מי מותר לגייס. מדי יום אנחנו מקבלים עשרות עד מאות פניות למרכז". 

 

עיון באתר מעלה כי ישנן לא מעט משרות פנויות הממתינות לאיוש, כמות שלא תבייש לוח דרושים או חברת השמה גם בימים אלו בהם המשק אינו בשיא. מהנדס בנין/ אזרחי/ אדריכל, מהנדסי חשמל, מהנדסי מכונות ומהנדסי אווירונאוטיקה הם חלק קטן מהמקצועות הנדרשים.

 

עוד ניתן למצוא ביקוש לקציני כלכלה, קציני מבצעים פסיכולוגים. בנוסף ישנו ביקוש לנהגי רכב מעל 15 טון.

 

השכר מתחרה בשוק הפרטי?

אל"מ בן מובחר: "נכון הוא שבחזית הכספית אנו לא יכולים להתחרות במגזר הפרטי, אבל המתגייסים לקבע מקבלים מעטפת תנאים סוציאליים הן בתחום הבריאות והן בתחום החיסכון הפנסיוני, ואלו דברים שמאוד נחשבים בציבור. ומה שחשוב יותר: צה"ל נמצא בליבת העשייה, האתגרים המונחים לפתחי המתגייסים לקבע הם אדירים וזהו פקטור משמעותי".

 

"כמו כן", היא מוסיפה, "ישנם לא מעט אנשים שמגיעים ממקום אמיתי של ציונות אמיתית וערכים של נתינה ותרומה – ומרגישים שהשירות הוא הדרך הטובה ביותר לממשם".

 

נתוני שנת 2011 ומחצית 2012

אחוז המתגייסים ממין זכר עמד בממוצע על 70% ונשים על 30%. החילות שמגייסים את הכמות הגדולה ביותר של נגדים הם חיל הלוגיסטיקה וחיל האוויר.

 

החילות שמגייסים את הכמות הגדולה ביותר של קצינים הם חיל המודיעין והחיל הכללי. הפיקודים/הזרועות אליהם הרוב חוזרים לשירות – פיקוד המרכז וחיל האוויר. כ-76% מהמתגייסים לתפקידי קצונה מתגייסים עד גיל 30. כ-83% מהמתגייסים לתפקידי נגדים מתגייסים עד גיל 25.  

 

"בגלל החינוך"

חוזר לשירות, סרן גמא אמיתי, מספר: "אני בן 32, נשוי, אב לשני בנים ושתי בנות תאומות. אנחנו גרים במושב כרמל במועצה אזורית דרום הר חברון. בתפקידי הנוכחי משמש כקמ"ד תכנון במחלקת ציוד לוגיסטי של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה".

 

"בין השנים 2003-2000 שירתי כלוחם וכמפקד ביחידת עוקץ, יחידת הכלבנים המבצעית של צה"ל, במהלכן לקחתי חלק פעיל במבצעים רבים".

 

עם שחרורו מצה"ל בשנת 2003, שב לספסל הלימודים בבית המדרש לבוגרים של המכינה הקדם צבאית. ובמקביל השלים תואר בהנדסת תעשיה וניהול במרכז האוניברסיטאי אריאל. לאחרונה אף סיים לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. בגיל 27 חזר לשירות קבע.

 

"החינוך אותו ספגתי בבית הורי בישוב בו גדלתי, ובמוסדות הציונות הדתית בהם למדתי, מכוון ומעצים את ערך הנתינה והתרומה לעם ישראל מתוך השתלבות בעשייה הציבורית. הרעיון לחזור לשירות קבע חלף במוחי במהלך השנים אך בא לידי מעשה רק לאחר קריאת מודעות דרושים בעיתון שהכריזה: "בחיל הלוגיסטיקה מחפשים מהנדסים".

 

"כלוחם צעיר וחדור מוטיבציה חשבתי כמו רבים מחבריי שקרבי זה הכי-אחי. היום בראיה בוגרת יותר אני מבין שלא רק הקרבי הוא הכי-אחי. עד שלא נכנסתי לנעליים של קצין בחיל הלוגיסטיקה לא הבנתי באמת עד כמה מורכבת הלוגיסטיקה בצבא ועד כמה חשוב שאנשים טובים יגיעו לשרת בחייל, כמו גם בכל המערכים תומכי הלחימה. על מנת שבסופו של יום צה"ל יכריע את המערכה בחזית הלחימה. אני קורא לכל מי שמתחבר לדברים ולבוא ולהצטרף".

  

"בגלל הביטחון"

סגן דנה בן עזרא נשואה ומתגוררת באריאל. משרתת כמ"פ לוחמות איסוף הנחשול. "בשירות הסדיר הייתי תצפיתנית בנצרים (בתוך רצועת עזה) כמעט שנה, יצאתי לקורס פיקודי וחזרתי כמפקדת. לאחר כחצי שנה יצאתי להיות מפקדת וסמלת בהכשרת תצפיתניות בביסל"ק. סך הכול עשיתי שירות סדיר מלא של שנתיים".

 

"הייתי שנתיים ו-8 חודשים באזרחות. מהרגע שהשתחררתי לא הפסיק לעניין אותי נושא הביטחון האישי לתושבים ולכן עבדתי בחברות אבטחה שונות כאחראית משמרת ומנהלת – בתחום אבטחה לבתים, מוסדות וחברות".

 

"חזרתי בגיל 23 לשירות כמפקדת בקבע בביסל"ק", היא מוסיפה. "מהרגע שהשתחררתי, תמיד עניין אותי נושא הבטיחות וההגנה, בעצם מעולם לא רציתי להשתחרר. במרוצת הזמן, הבנתי שבשום מקום באזרחות אני לא אמצא את האפשרות לקחת בני אדם צעירים, חיילים, לפקד עליהם, לעצב אותם, להקנות להם ערכים ואת האהבה למדינה ולמולדת".

 

"אני מאוד שמחה שחזרתי לשירות, אני חושבת שאין אדם שחוזר למערכת שהוא לא מרגיש מחובר אליה. באזרחות יש הרבה יותר עצמאות וחופש אישי, העבודה נגמרת בחמש בערב, ומעבר לזה יש לך את כל הזמן בשביל עצמך. הצבא זו מערכת טוטאלית, במיוחד בתחום הלחימה, אין דבר כזה חופש, שבתות או חגים. 24 שעות 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה אני שייכת למערכת ונותנת לה הכל".

 

"עם כל הקושי, זה שווה את הרגעים הקטנים, כשישמנה הצלחה מבצעית מיוחדת או כשאני רואה חיילת שמביאתה עצמה להישגים שהיא לא חשבה שתוכל להגיע אליהם ברמה האישית, המקצועית והערכית", סיכמה את דבריה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דרושים מהנדסים
צילום: jupiter
צילום: שי סקיף, במחנה
אל"מ בן מובחר: "בחזית הכספית אנו לא יכולים להתחרות במגזר הפרטי"
צילום: שי סקיף, במחנה
מומלצים