שורה של כשלים חמורים ומעשי רשלנות גרמו למותו של דניאל קטיפיאן, ילד בן חמש וחצי, כאשר גדר התמוטטה עליו בחצרו של תלמוד תורה באופקים לפני שנתיים. כך קובעת (יום א', 22.7.12) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור. פסק דינה של בן-אור מטיל את האחריות לאסון על העמותה שניהלה את תלמוד התורה, על משרד החינוך ועל עיריית אופקים.

קטיפיאן נהרג כאשר התמוטטה עליו גדר ברזל כבדה, במשקל של מאות ק"ג, אשר הושענה על הגדר החיצונית של בית הספר המופעל בידי עמותת "קרן התורה אופקים" - מוסד חרדי מוכר שאינו רשמי. עיריית אופקים, שהייתה כאמור אחד הנתבעים, האשימה במותו של הילד את הוריו, ובית המשפט דחה בשאט נפש טענה זו.


חודש בין ההתראה לסגירה


בן-אור קובעת, כי בית הספר פעל לפחות ארבעה חודשים ללא רישיון ובלא שמשרד החינוך יידע על כך. כאשר נודע הדבר למשרד, הוא שלח לבית הספר צו סגירה - אך זה אמור היה להיכנס לתוקף רק חודש מאוחר יותר. בן-אור אומרת שפער זה הוא מדאיג וקוראת ל"היערכות נמרצת ושיטתית לצמצום הפער עד לביטולו". עוד היא קובעת, כי משרד החינוך אינו יוצא ידי חובתו בביצוע בדיקות אקראיות ובהסתמכות עקרונית על מומחי הבטיחות מטעם מוסדות החינוך החרדי. עליו לבצע "סינון מראש קפדני ומדוקדק" של מומחים אלו המאושרים על ידו, אומרת בן-אור.

על אחריותה של עיריית אופקים אומרת בן-אור, כי נציג מחלקת החינוך היה ער לליקויים הבטיחותיים בבית הספר ויידע את מחלקת ההנדסה כנדרש. אנשי מחלקה זו היו חייבים לערוך סיור מקיף בבית הספר ובחצר, ולא להסתפק בדיווח של איש מחלקת החינוך שאין התמחותו בכך. בן-אור אומרת, כי אחת משתיים: או שסיור כזה לא נערך, או שהוא היה רשלני - ובכל מקרה הדבר מטיל אחריות על העירייה.


יועץ בטיחות מטעם


ביקורת חריפה ביותר מותחת בן-אור על אהרון טויטו, מומחה הבטיחות מטעם בית הספר. היא קובעת, כי כל רצונו היה להשביע את רצונו של בית הספר ולאפשר לו לקבל רישיון והוא מילא את תפקידו בצורה רשלנית. גם לגביו אומרת בן-אור, כי או שלא סייר כלל במקום או שסייר והתעלם מהליקויים הבטיחותיים הקשים עליהם הצביע משרד החינוך מיד לאחר התאונה. לדברי בן-אור, סינון רציני מטעם משרד החינוך לא היה מאפשר לטויטו להימנות על המומחים המורשים מטעמו.

את עיקר האחריות לתאונה מטילה בן-אור על העמותה. היא קובעת, כי מנהל מוסדות החינוך בה, יוסף נוימן, הוא שהורה להסיר את גדר הברזל ולהותיר אותה שעונה על הגדר החיצונית במשך שמונה חודשים. תחילה חוזקה גזר הברזל בשרשרת, לאחר מכן באזיקוני פלסטיק, אך לבסוף הוסר הקיבוע משום מה וכל עובדי בית הספר התרגלו להתייחס אל הגדר כאל חלק מן החצר. בסופו של דבר, ניסה קטיפיאן לטפס עליה - מעשה טבעי וצפוי מצידו של ילד - והתוצאות היו טראגיות.


העירייה גרמה כאב מיותר


בן-אור הטילה על העמותה 70% מהאחריות, על העירייה 20% ממנה ועל משרד החינוך 10%. לגבי הודעת צד ג' ששלחה העירייה להוריו של הילד אומרת בן-אור, כי מוטב היה לה שלא תישלח וכי עוד לפני שלב ההוכחות הציעה לעירייה לחזור בה ממנה. "חבל שעוגמת נפש זו לא נחסכה מהם ושבא כוח העירייה ראה לנכון להציג לתובע [אביו של דניאל] שאלות בכיוון זה", שהוסיפו ללא כל צורך על כאבו, אומרת בן-אור.

הנתבעים חויבו לפצות את ההורים ב-1.4 מיליון שקל, לפי חלוקת האחריות ביניהם. בנוסף לכך, חויבו בתשלום הוצאות ושכר טירחה בסך 350,000 שקל, והעירייה חויבה ב-50,000 שקל נוספים בשל הודעת צד ג' ששלחה להורים. התובעים יוצגו בידי עו"ד גיורא אבן-צור; העמותה, נוימן וחברת הביטוח מגדל - בידי עו"ד יריב מדר; העירייה יוצגה בידי עו"ד חיים מאיר; משרד החינוך יוצג בידי עו"ד דב לוין; וטויטו יוצג בידי עו"ד מרואן ג'דעון.