|
|
לנדוי. כלל אי ההתערבות [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי רשאי לתקן, בשבתו כערכאת ערעור על בית המשפט למשפחה, סכומים שנקבעו בתביעת מזונות ולהתאים אותם לנסיבות שהשתנו בין פסק הדין בביהמ"ש למשפחה לבין פסק הדין בערעור. כך קובע (8.7.12) בית המשפט המחוזי בתל אביב.
השופט
שאול שוחט אומר: "תביעת מזונות היא תביעה דינמית מטבעה. הנסיבות ששררו לעת הגשתה יכול ותשתנינה לעת הדיון במזונות הזמניים; לעת שלב ההוכחות ועד לדיון בערעור. אין מניעה שבית המשפט של ערעור - בענייני משפחה - יידרש לנסיבות החדשות, ובמקרים המתאימים יתקן את פסק הדין בהתחשב בהן במקום להורות על החזרת התיק לביהמ"ש קמא על-מנת שהוא יבחן ויתקן או להורות לבעל הדין להגיש תובענה חדשה לשינוי נסיבות שתחולתה מיום הגשתה. בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בית המשפט לענייני משפחה הינם מערכת אחת".
לדברי שוחט, נסיבות אלו מצדיקות חריגה מן הכלל המקובל, לפיו ערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים שהוכרעו בערכאה הדיונית. שוחט מסתמך בין היתר על מאמר של נשיא בית המשפט העליון המנוח,
משה לנדוי, ולפיו "כלל אי ההתערבות הוא בסך-הכל טכניקה שיפוטית להגבלת היקף ההתערבות של ערכאת הערעור כדי שהערעור לא ייהפך לשמיעה מחדש. עם זה הוא סבור שאין ליישם את הכלל הזה בדווקנות יתרה, שכן קיימים מקרים שבהם ראוי שבית המשפט ייכנס לעובי הקורה וידון בפרטים הקטנים למען עשיית הצדק".
בית המשפט המחוזי הורה להגדיל את סכום המזונות שמשלם אדם לאשתו לשעבר ולבנותיו, וזאת לאחר שמאז מתן פסק הדין בבית המשפט למשפחה, הוא מכר את חלקו בדירה בה התגוררו בני הזוג. הבעל-לשעבר גם חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
