סנקציות למסייעים לאירן בקידום תוכנית הגרעין

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה (יום ג', 10.7.12) את נוסח הצעת חוק המאבק הכלכלי בתוכנית הגרעין של אירן, לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

על-פי הצעת החוק, סנקציות יוטלו על גורמים המסייעים לאירן בקידום תוכנית הגרעין שלה. נקבעו מגבלות על תאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, לטובתה או בשטחה. עוד מוצע בהצעת החוק כי תוגבל פעילות כלכלית מול גורמים שהוכרזו גורמים זרים מסייעים, וכן תוגבל האפשרות להשקיע בתאגידים שהוכרזו כמקיימים קשר עסקי עם אירן. על-פי ההצעה, יוטלו על גורמים שהוכרזו המגבלות למניעת אפשרות ליהנות מזכויות כלכליות שמקורן במדינת ישראל, ובהן התקשרויות במכרזים, קבלת זיכיונות או רישיונות וקבלת סיוע כלכלי מהמדינה. בנוסף קובעת הצעת החוק להקים מטה סנקציות במשרד האוצר, שיהיה אחראי על גיבוש המלצות לקביעת הגורמים המוכרזים כגורמים מסייעים.

עו"ד שוקי פרידמן, יו"ר ועדת הסנקציות נגד אירן במשרד ראש הממשלה, ציין כי הכוונה בהצעת החוק היא ליצור סטנדרט גבוה מאוד שיהווה דוגמה עבור שאר מדינות העולם. לדבריו, "לא יעלה על הדעת שחברה שסוחרת עם אירן תהנה מפירות הקשר הכלכלי עם ישראל. בסוגיות מסוימות בהצעת החוק החמרנו מעבר לדרישות שהציבה ארה"ב, אנחנו עושים היום היסטוריה. אנחנו מודעים לכך שיהיו חברות ישראליות שיפגעו כלכלית כתוצאה מהמגבלות אבל זה המחיר במאבק באירן".

נציג התאחדות התעשיינים, דני קטריבס, הדגיש כי במימוש הצעת החוק, חייבים לשמור על האיזון והשקיפות של כל הגורמים כדי להבטיח שאנשי עסקים ישראלים לא יגלו רק בסוף התהליך כי הם מקיימים קשר אסור ומכאן שהם מוגדרים כעבריינים.

יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און, סיכם כי חשיבות החוק היא מעבר למימוש תכליתו כחלק מהמאבק הכלכלי בתוכנית הגרעין האירנית. בהרבה "מאוד פורומים מציינים שיש להשאיר את כל האופציות על השולחן והמאבק הכלכלי הוא חלק מאותן אופציות" אמר בר-און, שהוסיף כי החוק מהווה מעין מצפן ערכי ומוסרי של מדינת ישראל, ממנה מצפים לשמש דוגמה ומופת למדינות העולם. "הגם שבאכיפת החוק קיימת אפשרות שהדבר יצר את צעדיהם של גורמים בקהילה העסקית בישראל, הרי שהדבר נדרש כחלק מהמאמץ האזרחי נגד אירן. בהקשר זה, ראוי כי נפעל על-פי המודל של נאה דורש נאה מקיים", אמר.