כמה עולה להיות רשות ירוקה? מסתבר שלא מעט כסף. רשות מקומית בישראל שתרצה להיות רשות ירוקה תידרש להוציא מקופתה בשלב ראשון כ-50 מיליון שקלים בשמונה השנים הקרובות על-מנת לעמוד בחלק מהתנאים הנדרשים לכך, לא כולל הוצאות על תוכניות תחבורה, שהן חלק חשוב בתוכנית. כך עולה ממחקר מקיף שערכה בנושא ד"ר רינה דגני, מתכננת ערים ומנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה. ממצאי המחקר הוצגו במלואם בוועידה השנתית לכלכלה ירוקה שנערכה (26.6.12) ברמת-גן בשיתוף קרן קיימת לישראל וביוזמת חברת מידע כנסים.
היום עומדות הרשויות המקומיות הגדולות בשלב סיום הכנת התוכניות להפחתת גזי החממה מהן עולה כי העלות היא גבוהה מאוד ולא בטוח שיש מי שיעזור לממן את התוכניות. הנכונות הרבה לטפל בהפחתת גזי החממה, שעיקרה הפחתה בצריכת אנרגיה, חשמל ודלק, והורדת זיהום האוויר, נתקלות בעלויות ביצוע כספיות גדולות הנדרשות למימוש התהליך, וכן בתלות גדולה מאוד בשלטון המרכזי לתמיכה כלכלית ולהנעת תהליכים רגלוטיביים למימושו.
עלות הביצוע של התוכניות להפחתת גזי חממה בערים הגדולות (כ-150-200 אלף תושבים), המשתייכות לפורום ה-15, יכולה להגיע לעלויות ממוצעות של כ-50 מיליון שקל עד שנת 2020, לא כולל השקעה במימוש תוכניות אב לתחבורה בת קיימא. תוכניות אלו עשויות להגיע לסכומים של מעל 220 מיליון שקל. לפי אומדני גיאוקרטוגרפיה, סכום זה יפחית את גזי החממה לפחות בכ-150,000 טון גזי חממה (שווה ערך פחמן דו-חמצני), בתנאי שהעבודה תיעשה על-פי השלבים שהוצעו בתוכניות. כמות זו של הפחתה היא כ-50%-60% ממה שצריכה העיר להפחית עד שנת 2020, על-פי התחייבות מדינת ישראל לארגון ה-
OECD.
ההפחתה כוללת התייעלות אנרגטית של הרשות המקומית, של התושבים, של המסחר ושל התחבורה, וכמובן טיפול בפסולת של התושבים והעסקים. לזה מצטרפים, בכל היישובים, פרויקטים של ייצור אנרגיה נקייה מפסולת ושפכים, וכן פרויקטים של "יירוק העיר", שפירושו שתילה של עצים רבים ברשות המקומית הסופחים פחמן דו-חמצני, מפחיתים טמפרטורה ותורמים לנראות העיר.
במסגרת המקצה הראשון של משרד האנרגיה לתקצוב פרויקטים להפחתת גזי חממה הוענקו למספר רשויות מקומיות וליזמים פרטיים שעמדו בדרישות, מענקים בסדר גודל של כ-49 מיליון שקל. על-פי אומדנים שנערכו במשרד, סכום זה יפחית את גזי החממה בכ-100 טון.
סה"כ התוכניות מלמדות כי לא ניתן להשיג את היעד הרצוי עד שנת 2020, כלומר, הפחתה של 20% ביחס לשנת 2000, ניתן יהיה להגיע לכ-50%-60% לכל היותר.
ממצאי גיאוקרטוגרפיה מלמדים כי מימוש יעד ההפחתה שעליו התחייבו ראשי הערים, נראה רחוק וכמעט בלתי ניתן להשגה עד שנת 2020 ללא תמיכה מאסיבית של השלטון המרכזי, לזה יש לצרף מאמץ ניכר לשינוי תודעתי והתנהגותי באופן ניהול חיי היום יום של כולנו, שגם הוא משימה קשה ביותר, המחייבת מסע הסברה רציני ועמוק.
