מתנת הפרידה של השופט ריבלין לחברות הביטוח

הנער גולן ונונו חלה במחלת כליות קשה. הוריו, שלא ידעו את נפשם מרוב צער, עשו כמיטב יכולתם כדי להציל את חייו. הם הצליחו לארגן לו השתלת כליה בקוסובו. במקביל פנו אל חברת הביטוח הפניקס וביקשו לממש את ביטוח הבריאות של ילדם.

אנחנו מאוד רוצים לשלם לכם, גלגלו נציגי הפניקס עיניים, אבל אנחנו אנשי מוסר ושומרי חוק. מטריד אותנו שמא אם נשלם לכם, את מה שמגיע לכם, נעודד את תופעת הסחר באיברים. גם אתם בוודאי לא רוצים שאנשים מכובדים כמונו יתנו ידם להפרת חוק.

אבל, השיבו ההורים, אנו קיבלנו אישור מבית החולים בקוסובו כי מדובר בהשתלה חוקית. מעבר לזה, מה אתם רוצים מילדנו, הוא לא עבר כל עבירה. החוק לא הופך את המושתל לעבריין. רק את סוחרי האיברים.

ומה אמר בית המשפט? השופט ד"ר קובי ורדי עמד נפעם אל מול דרגת המוסריות הגבוהה של מנהלי הפניקס. הוא החליט לשלול מהנער את תגמולי הביטוח ולהותיר אותו בלא כלום. העובדה שמשפחת הנער ומשפחות רבות אחרות העשירו משך שנים את מנהלי הפניקס ושילמו תמורת הבטחות שלא שוות את הנייר עליהן נכתבו, לא הטרידה את מנוחתו.

כל הכבוד לכם שהצלתם את חיי הבן שלכם, הוסיף השופט ורדי, אולם עליכם לקבל בהבנה כי חברת ביטוח לא יכולה לקחת סיכון שהיא תואשם בפעולה המנוגדת לחוק. גם "שופט, הנאמן למצפונו, לא יכול לחיות בשלום עם מהלך מהסוג הזה".

ומה קורה למצפונו של השופט כאשר מתברר לו כי נציגיה של אותה חברת ביטוח עוברים עבירה פלילית? האם אז ישלח את הפניקס מעל פניו כפי שהוא עושה כשמדובר במבוטח? מיד נראה.

לחוקר של הפניקס אין רישיון

נעים בויראת נפגע בתאונת דרכים. הפניקס ביטחה את הרכב בו נפגע. משפט הפיצויים התקיים בפני השופטת הדסה אסיף, מבית משפט השלום בחדרה.

באחת הישיבות, עמד חוקר של הפניקס על דוכן העדים. הפניקס ביקשה להגיש לשופטת קלטת שיחה שערך החוקר. או אז התברר כי לחוקר אין בכלל רישיון חוקר פרטי. מדובר בעבירה פלילית על חוק החוקרים הפרטיים.

אתם לא יכולים ליהנות מפירות הפרי האסור, כלומר מתוצאות חקירה שנעשתה בניגוד לחוק, אמרה השופטת אסיף לנציגי הפניקס וסירבה לקבל את הקלטת. "כאשר מוקלטת שיחה תוך הפרת חוק החוקרים הפרטיים", קבעה השופטת, "אין הקלטת כשירה לשמש כראיה במשפט".

השופטת גם נזפה בנציגי הפניקס על כי הסתירו ממנה את העובדה שלחוקר לא היה רישיון. ״רק לאחר חקירה ודרישה וניסיונות לא מעטים של העד להתחמק ממתן תשובה חד משמעית, התברר כי בעת שגבה את העדויות, לא היה מוסמך לעסוק כחוקר פרטי".

הפניקס ביקשה רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בחיפה. השופט אלכסנדר קיסרי סירב להתערב.

ריבלין "הכשיר את השרץ"

הפניקס לא ויתרה ופנתה אל בית המשפט העליון. התיק הובא בפני השופט אליעזר ריבלין. ברוב רובם של המקרים, בית המשפט העליון מסרב לתת רשות לערער על החלטות ביניים. בוודאי כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". והנה, ראה זה פלא, השופט ריבלין החליט להתערב ולהכשיר את המעשה הבלתי חוקי של שליחי הפניקס.

"גם אם החוקר מטעם הפניקס פעל בניגוד לחוק בעת השגת ממצאי החקירה, אין הדבר כשלעצמו מוביל למסקנה כי פירות החקירה פסולים מלשמש כראיה במשפט. כשרות הראיה", שימו לב לווירטואוזיות המשפטית של השופט ריבלין, "נבחנת בנפרד מחוקיות האופן שבו הושגה. לאמור: אין הראיה נפסלת אך משום שלצורך השגתה הופר דבר חוק".

השופט הכשיר אם כן את השרץ והורה לבית משפט השלום לקבל את הקלטת. השופט קינח את פסק דינו בחיובו של בויראת לשלם להפניקס הוצאות משפט בסך 20,000 שקל.

יהיו כאלה שיאמרו, מה אתה משווה בין סחר באיברים לבין חקירה בלא רישיון? אכן אין להשוות. אולם כאן יש לשים לב: הנער המושתל לא עבר כל עבירה. הוא לא סחר באיברים. מדינתו לא יכולה הייתה לסייע בידיו לשרוד והוא ביצע את ההשתלה בבית חולים בחו"ל.

בית המשפט מנע ממנו את תגמולי הביטוח לא משום שהוא עבר עבירה כלשהי, אלא רק משום שהמצוקה אליה נקלע, יחד עם חוסר האונים של מדינת ישראל בתחום זה, חייבו אותו לקבל שרות ממי שאולי, גם בכך אין כל וודאות, סחר באיברים. לעומת זאת, חברת הביטוח הפעילה חוקרים בלא רישיון, בניגוד מוחלט לחוק הפלילי ולא מתוך מצוקה.

בשולי הדברים יצוין כי השופט ריבלין פרש בימים אלה מבית המשפט העליון. את החלטתו נתן כשופט בדימוס, במסגרת הזמן בו שופט פורש, מוסמך להשלים כתיבת פסקי דין בתיקים בהם החל כבר לדון.

לא ברור מדוע החליט השופט ריבלין, להטביע את חותמו בסוגיה זו, במקום להותיר את ההכרעה בה לדור שאחריו. השופט ריבלין עשה זאת מתוך ידיעה שיש שופטים צעירים, מוערכים במערכת, שדעתם שונה משלו, כמו השופטים שמואל ברלינר מחיפה, הדסה אסיף מחדרה, יצחק ענבר מירושלים ועוד.