בוקר ליל הסדר. קמים מוקדם, מתארגנים. כל כך הרבה לעשות: לקלח את הילדים, לארוז אוכל ,לקנות ולארוז שי לחג, ההגדות, מצה לאפיקומן. כמה מעיק, כמה מיותר.
לכל חג יש את הארגונים שלו. עכשיו דמיינו בוקר אחר. אתם קמים מתי שאתם רוצים, נותנים נשיקה לאישה, לילדים, לחברה למה שיש. חיוך עצום על פניכם - יש חג מסוג אחר היום מתחיל היורו או לחליפין, המונדיאל.
שמתם לב, ביום החופש מהמשחקים, כמה יש למה לצפות. בהתאם לזאת, הצעה -מהיום יוכרז היורו/מונדיאל כחג לאומי. פעם בשנתיים כולנו נקבל חודש שבו אין צורך לעשות כלום חוץ מלראות, לדבר ולחשוב על כדורגל. חודש שבו נפגוש את חברינו ונתגבש מחדש, נשלים פערים, נשתה, נאכל, ובעיקר - נחפור אחד לשני בראש על כל מערך, סגל, חילוף, מסירה ובעיטה.
חוקי החג הם פשוטים: במקום תלושי קנייה לחג המעביד ייתן לנו תלושי הימורים. אם הטורניר נערך ביבשת עם זמנים בעיתיים ימי העבודה יוחלפו ליום הפוך בו נעבוד מאחר הצהריים עד לשעות הלילה המוקדמות ונגיע ערניים למשחקים. ימי השבוע יהיו ימים קצרים כאשר ימים של משחקים גדולים יוכרזו כשבתונים.
 |
| "נשלים פערים עם חברים" (GettyImages) |
|
| |
במקום אגדות על ניסים שקרו לפני 3,000 שנים ואף אחד מאיתנו לא ראה באמת , נספר על מעלילו של אוליבר בירהוף ושער הזהב מול צ'כיה או ספר שער הזהב ב' מאת דויד טרזגה מול איטליה.בעלי הזיכרון יספרו על גיבור טרגי בשם רוברטו באג'ו שמילא את הדלי בכל טוב ובעט בו לשמים ברגע אחד בגמר מול ברזיל. המבוגרים יותר יספרו על מישל פלאטיני, יוהאן קרויף, פלה, דייגו ארמנדו מראדונה ועוד, ובכך יקבלו מקום של כבוד במדורת השבט.
במהלך ימי החג יוכרז שלום עולמי לחודש שלם שבו זאב יישב עם כבש. הדתות יומרו לתפילות למען אובר 5.5 נבדלים במשחק. נוהל של דלת פתוחה יונהג כך שכל אדם, ללא הבדל דת, צבע או מין, יוכל לראות את הזיעה על מצחו של ויסנטה דל בוסקה באיכות HD.
אני יודע, מסורת זה דבר חשוב ואין בהצעה זאת זלזול בה. ההצעה מגיעה ממקום שבו אנחנו מפסיקים לקחת את עצמנו כל כך ברצינות ופשוט נהנים ממה שבאמת עושה לנו טוב בחיים.
אני אישית יודע שאירועי הספורט המדוברים הפכו מזמן לזמן מיוחד בשבילי ובהם אני חש אווירת חג אמיתית, הרבה יותר מתחושה של סופגנייה ספוגה בשמן, מצות עם שוקולד או גפילטע פיש.
כל אוהד אמיתי מכיר את ההרגשה: הנה קרבה שריקת הפתיחה, ההתרגשות , החיבור לנבחרת שבמצבנו אין לנו קשר אמיתי אליה אבל בחודש הזה אתה אזרח המדינה שלה כמו אזרחיה האמיתיים. ההתרגשות מכל גול והשמחה לאיד לשחקן שאתה לא אוהד, מצדיקים את חוסר האהדה בהחמצה מצמררת.
 |
| מנהג דלת פתוחה על מנת לראות את זיעתו של דל בוסקה ב-HD (רויטרס) |
|
| |
ולבסוף תחושת הריקנות כשנשרקת השריקה האחרונה וצריך להתעורר ולחזור למציאות בלי כל הטוב הזה. אם תשאלו אותי מהות המילה חג היא סיבה לחגיגה.אז אני פונה בזאת בפניה נרגשת לכל משרתי הציבור אשר עסוקים ביום יום בלשרת את עסקני ישראל והעולם על גבי ועל גבי שאר חברי. רוצים לעשות צדק חברתי? רוצים את הקול שלנו בבחירות הבאות? רוצים שינוי? תנו לי חג שאני באמת יצפה לו ויחכה לו בכיליון עיניים.
את הדלק ,יוקר המחייה, המצב הבטחוני, המיסים וכל השאר אתם לא באמת מתכוונים לשנות - אולי סוף סוף תעשו משהו לא הגיוני שיהיה טוב?