|
יתרונות וחסרונות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
סוף-סוף חדשות טובות לאבות המבוגרים שבינינו. מחקר חדש מגלה כי הילדים של אותם אבות, ואפילו הנכדים, נהנים דווקא מיתרונות בריאותיים בגלל גילם המבוגר.
הממצאים מבוססים על מחקר בתחום הטלומרים - אזור הקצה של הכרומוזומים. מספר מחקרים שנעשו בעבר גילו קשר בין טלומרים ארוכים יותר לבריאות טובה יותר ואריכות ימים. למרות שטרם הוכח כי הטלומרים הם שתרמו ישירות ליתרונות הללו באוכלוסיה הכללית, מספר חוקרים סבורים כי הם מחזיקים את המפתח לאריכות ימים ולהתפתחות סרטן.
ככל שאנו מזדקנים, הטלומרים מתקצרים. מחקרים קודמים הראו כי ככל שגברים מבוגרים יותר כשהם הופכים לאבות, כך ארוכים יותר יהיו הטלומרים של הצאצאים. המחקר החדש מאשר זאת ומראה כי הדבר נכון גם לגבי הנכדים.
מדובר, כמובן, בתוצאות מעודדות ביותר לאבות מבוגרים, יחסית לתוצאות אחרות של מחקרים שנעשו בשנים האחרונות שהצביעו על כך שילדים לאבות מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לאוטיזם, לסכיזופרניה ולהפרעה דו-קוטבית.
עד הנכדים
מומחים שהגיבו לתוצאות אמרו כי אין זה מפתיע שלטלומרים יש השפעות הבאות לידי ביטוי גם אצל הנכדים. יחד עם זאת, יש לזכור כי אבות מבוגרים עלולים להעביר גם מוטציות גנטיות מזיקות יותר. גם החוקרים הדגישו כי המחקר אינו מהווה המלצה לגברים להביא לעולם ילדים בגיל מאוחר, בגלל הסיכון למוטציות אלו.
המחקר כלל ניתוח נתונים של הטלומרים בדגימות דם ממשתפים שהשתתפו במחקר גדול ורב-גילי שנעשה בפיליפינים.
ניתוח נתונים שכלל 2,000 איש אישר את התיאוריה כי ככל שהאב מבוגר יותר כשהילד נולד, כך גבוהים יותר הסיכויים שהטלומרים של הילד יהיו ארוכים יותר. הדבר נכון היה לאורך כל טווח הגילאים שנבדקו - 43-15 בזמן לידת הבן או הבת.
ניתוח נתונים מקיף יותר שכלל דור נוסף, הראה כי ככל שהסב היה מבוגר יותר כשנולדו לו ילדיו, כך הטלומרים של הנכדים היו ארוכים יותר. ניתוח זה כלל 234 נכדים. ניתוח נתונים נפרד לא גילה כל קשר בין אם האב לאורך הטלומרים.
מספר מחקרים שנעשו בעבר ובחנו את השפעה שיש לאבהות מבוגרת היו פחות מעודדים. בשנת 2010, לדוגמה, לפחות שני מחקרים גדולים אישרו קשר בין אבהות מאוחרת לאוטיזם, ואחד מהם גילה כי גילו של האב משפיע במידה הרבה ביותר כשהאם צעירה. בשנת 2008, מחקר שבדי גדול חיזק את הראיות הקושרות בין הפרעות דו-קוטביות לגיל מבוגר יותר של ההורים, למרות שהחוקרים ציינו כי הסיכון אינו גבוה מספיק כדי להמליץ לאבות מבוגרים שלא להביא ילדים לעולם.