כיום השוואות בינלאומיות מראות כי בכיתה ח' שיעור התלמידים הישראלים המצטיינים עומד על כ-4% במתמטיקה ו-5% במדעים - שיעור נמוך מאוד בהשוואה למדינות המובילות במזרח אסיה (מעל 30% במתמטיקה וכ-20% במדעים.
מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון, והמדען הראשי בלשכה המרכזית לססטיסטיקה, ד"ר דימיטרי רומנוב, כתבו מחקר העוסק בפוטנציאל המדעי-טכנולוגי של תלמידי ישראל ובמשמעות ארוכת הטווח של פוטנציאל זה לחברה בישראל. המחקר הוצג (יום ב', 11.6.12) בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
ד"ר רימון, שהציג את המחקר, אמר כי לאור נתונים כאלו ואחרים, יצא שר החינוך
גדעון סער לפני כשנתיים במהלך אסטרטגי שמטרתו חיזוק לימודי המדע והטכנולוגיה בקרב כלל התלמידים. כחלק ממהלך זה, פותחה תוכנית "עתודה למצוינות מדעית-טכנולוגית" והוגדרה "תעודת בגרות מדעית-טכנולוגית איכותית" המבוססת על שלושה מקצועות של מדעים מדויקים או מדעי הטבע ברמה של 5 יחידות לימוד בכל מקצוע. לדבריו, תרגול מוקדם ככל האפשר בחשיבה מדעית-טכנולוגית משפר את תוצאות התלמיד.
ד"ר רומנוב הוסיף כי מבחני המיצ"ב בכיתות ז' ו-ח' יכולים לשמש מדד לא רע להצלחה אקדמית בתחומי המדע והטכנולוגיה. באופן מעניין ביותר - הוסיף - במגזר החרדי, הבנות טובות יותר מהבנים במקצועות המדעים-טכנולוגיים.
רומנוב אמר עוד שתוכנית העתודה פועלת בכ-200 בתי ספר לשלוש השנים הבאות ונדרשת יציבות חינוכית בתוכנית זו גם אם יהיו חילופים פוליטיים. "ללא פיתוח תוכנית העתודה קיים חשש אמיתי מנחיתות מדעית-טכנולוגית של ישראל בעתיד אפילו מול מדינות כמו אירן או סין.
בתום הדיון, אמרה יושב-ראש הוועדה, ח"כ
רונית תירוש, כי ראוי לחשוף תלמידים למקצועות המדעיים-טכנולוגיים גם במסגרות שאינן בית-ספריות, דוגמת חמד"ע. למרכזים כאלו יהיה ניתן להביא מורים שיהיו יותר מכוונים להוראת המדע והטכנולוגיה. תירוש הדגישה את חשיבות יציבות התוכנית גם אם יהיו חילופים פוליטיים וביקשה לדעת כיצד נערך המשרד להפרדת בנים מבנות במקצועות המדעיים והטכנולוגיים לאור המשמעות האקדמית של הפרדה כזו וחיזוק המגדר הנשי בתחומים אלו. כמו-כן, עודדה ח"כ תירוש הקמת מרכזים נוספים דמויי חמד"ע, אפילו בתוך האוניברסיטאות.
האם ביבי יודח? 
