חברת מי עדן מתעלמת מהסיכונים הרפואיים של עובדי חלוקת הכדים הגדולים ולמעשה מעודדת אותם לעבוד אותם בצורה שתפגע בהם בצורה קשה. כך קובע (15.5.12) שופט בית משפט השלום ברמלה,
זכריה ימיני, בפסק דין בו חייב את מי עדן לשלם פיצויים של 3.1 מיליון שקל למפיץ לשעבר. "בריאות מפיציה לא הייתה בראש מעייניה אלא רווחיה שלה", קובע ימיני.
יוסי אחיטוב היה בעלי קו חלוקה של מי עדן במרכז תל אביב (אזור מרכז עזריאלי, רחוב המסגר ורחוב החשמונאים), וחילק לעסקים ולמשרדים כדי מים במשקל 20 ק"ג כל אחד. אחיטוב העיד שחילק מדי יום 250 כדים, דהיינו 5 טונות. נציג מי עדן, שי נחמיאס, אישר שהמפיצים מרימים מדי יום 6-4 טונות כל אחד.
המומחה השיקומי פרופ' יוסף ריבק, שהעיד מטעם אחיטוב ועדותו לא נסתרה, קבע שהמשקל הסביר המירבי להרמה בודדת הוא 15 ק"ג בלבד.
שלושה ימי הישרדות
השאלה המרכזית הייתה האם אחיטוב קיבל הדרכה בנוגע לעבודה בטוחה, וימיני עונה עליה בשלילה מוחלטת. הוא קובע, כי המפיצים מתקבלים לעבודה לאחר ראיון קבלה, ואם הם מצליחים לשרוד לפחות שלושה ימי ניסיון בשטח - הם מתקבלים. מי עדן אינה מצמידה למפיצים החדשים מדריכים שילמדו אותם כיצד להניף את הכדים בצורה נכונה ובטיחותית.
ימיני מוסיף: "קביעת שכר על-פי מספר כדים שמרימים המפיצים ועל-פי רווחיות הקו מעודדת עבודה מהירה, המגבירה את הסיכון להרמה לא נכונה" - ובכך יצרה מי עדן סיכון למפיצים. מי עדן אומנם טענה שהעניקה לאחיטוב מדי שנה הדרכה בשיטות הרמה בטוחות, אך הוא הכחיש זאת והחברה לא סיפקה ראיה כלשהי להוכחת טענתה.
הדרכה בלתי אפקטיבית
גדעון קרויטנר, מומחה בטיחות מטעם מי עדן, העיד שמדי שנה הוא מעביר למפיצים הרצאות בענייני בטיחות. ימיני קובע, כי מדובר בהדרכה בלתי אפקטיבית, הנעשית לאחר יום עבודה בו הרימו כאמור לפחות 4 טונות, לאחר שהיה עליהם להגיע למשרדי מי עדן, ובלא שקרויטנר וידא שהם קלטו את הנאמר - למרות שהוא עצמו העיד שהיה עליו לנקוט באמצעים שונים כדי להותיר את שומעיו ערים. אם בכלל היו הדרכות, קובע ימיני, הן היו רק כדי לצאת ידי חובה ולא נעשתה פעולה כלשהי כדי לוודא שהמפיצים מיישמים את שהושמע להם.
ימיני קבע לאחיטוב 10% נכות צמיתה בשל הפגיעה בגבו בזמן העבודה ונכות תפקודית גבוהה יותר. ימיני דחה את טענותיה של מי עדן לפי שכרו של אחיטוב היה צפוי לרדת בחודשים שלאחר התאונה, בין היתר משום שלא גיבתה אותן במסמכים. אחיטוב אומנם עבר לעבודה בחברת פאוזה, חברת-בת של מי עדן המשווקת קפסולות למכונות קפה, אך שכרו נמוך מזה שהיה במי עדן. כאמור, מי עדן חוייבה לשלם לאחיטוב 3.1 מיליון שקל, שכר טירחה בסך 620,000 שקל והוצאות בסך 30,000 שקל.
