דמיינו לעצמכם אדם המציע למכירה תמונה וטוען שהיא שווה עשרות מיליוני דולרים, אך לאחר זמן מתברר שמדובר למעשה בעשרות אלפי שקלים בלבד. מן הסתם אותו אדם היה עומד לדין ומשלם את המחיר. אך מה קורה כאשר המדינה מאשימה אדם בגניבת תמונות בעשרות מיליוני שקלים, ורק לאחר מכן מתברר שמדובר בתמונה אחת בשווי של עשרות אלפי שקלים? ומה קורה אם מתברר שהמדינה הייתה יכולה למנוע מראש את הטעות אילו הייתה מבצעת את הבדיקות שביצעה רק לאחר הגשת כתב האישום?
זה בדיוק מה שקרה לסגן ראש עיריית צפת לשעבר, ראובן שדה. בל נטעה: שדה רחוק מלהיות טלית שכולה תכלת. יש לו עבר פלילי כבד, הכולל שבועת שקר, ניסיון לקבלת דבר במרמה, אי קיום צו הפסקה מינהלי, תקיפה בתנאים מחמירים, ביצוע עבודות בלא היתר (מספר מקרים), זיוף, קבלת דבר במרמה, תקיפה סתם, גניבה (מספר מקרים) ופריצה לבתי עסק ומוסדות וגניבה (מספר מקרים). תמוה כיצד אדם כזה נבחר לסגן ראש עיר, אך זה נושא אחר.
גם במקרה הנדון, שדה ממש לא היה שה תמים. הוא הודה בכך שניסה למכור תמונה שאינה שלו תוך הצגת מסמך מזויף בדבר מקורה, ובכך שהגיש את אותו מסמך מזויף כאשר נעצר בשל המירמה. אך אין זה אומר, שהמדינה יכולה לזרוק האשמות סתם כך, בלא בדיקה מינימלית של העובדות.
הנאשם הוא שפנה למומחה
במקרה של שדה, השאלה הייתה פשוטה מאוד: האם התמונה שניסה למכור היא מקורית או לא? סניגורו, עו"ד עמית בר, טען: "התביעה הגישה את כתב האישום מהר מדי, ומבלי שהיו בידיה נתונים אמיתיים אודות מה שקרה, כאשר נתונים אלו התבררו מחוץ לכותלי בית המשפט: בחיקור דין שהיה בשליטתה הבלעדית של המדינה, ובפנייה של הנאשם למומחה חיצוני מחו"ל. ב"כ הנאשם מדגיש, כי הדברים האלה היו יכולים להיבדק עובר להגשתו של כתב האישום ולא לאחר הגשתו; ואם כך היה נעשה, והתביעה הייתה מגיעה למסקנה שאין המדובר בתמונות מקוריות, לא ניתן היה להאשים את הנאשם באישום שעניינו יצירות ששוויין מוערך בעשרות מיליוני שקלים".
שופט בית המשפט המחוזי בנצרת,
שאהר אטרש, ציין (יום ה', 7.6.12) שמדובר בעבירות חמורות, אליהן יש לצרף את עברו הפלילי של שדה ואת העובדה שביצע אותן בעת היותו סגן ראש עיר. לצד זאת אומר אטרש:
"ניתן להגדיר את השינוי שחל בכתב האישום כשינוי 'דרמטי', כטענת ב"כ הנאשם. בעוד שכתב האישום המקורי ייחס לנאשם עבירות בגין יצירות ששוויין מוערך בעשרות מיליוני שקלים, כתב האישום שבו הודה הנאשם בסופו של יום ייחס לו עבירות בגין יצירה אחת המוערכת בעשרות אלפי שקלים בלבד. אין המדובר בעניין של מה בכך. מקובלת עלי טענתו של ב"כ הנאשם, כי ניתן היה לערוך בדיקות מקדימות, לרבות חיקור דין, עובר להגשת כתב האישום, אך משנעשו הדברים לאחר הגשתו והובילו לתיקונו של כתב האישום כאמור, נגרם לנאשם עינוי דין נוסף, שלא היה נגרם אילו הוגש כתב האישום המתוקן האחרון בתור כתב אישום מקורי. יחד עם זאת, אין להתעלם מן העובדה, כי הנאשם במו ידיו יצר את התשתית העובדתית להסתבכות שהכניס את עצמו אליה.
"ב"כ המאשימה לא מסרה תשובות מניחות את הדעת, מדוע לא נעשו הבדיקות הנדרשות עובר להגשת כתב האישום ומדוע לא הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים הנוספים, אם כי בעניין האחרון, ברור, כי הנאשם הוא האישיות הדומיננטית בהתנהלות המתוארת בעובדות כתב האישום המתוקן; יש לזקוף דברים אלה לזכות הקלה בעונשו של הנאשם".
השורה התחתונה בעניינו של שדה: עשרה חודשי מאסר על תנאי. השורה התחתונה בנקודת המבט הציבורית: מי לידינו יתקע, שמדובר במחדל חריג? מי יבטיח שהמדינה לא תמהר להגיש כתבי אישום "מפוצצים" מבלי לבדוק כראוי את התשתית העובדתית?
