שתף קטע נבחר

דעה: למה להתייעל כשאפשר לקצץ?

הקואליציה הרחבה לא תנוצל לשינוי תרבות השלטון בישראל ולהפסקת הבריונות וחוסר היעילות. במקום להתמודד עם הבזבזנות במגזר הציבורי או לגבות מסים ממי שמתחמק, יותר קל להעלות מסים ולקצץ בתקציב. והציבור? הוא ימשיך לשלם

הגירעון ממשלתי הולך וגדל - מה יום מיומיים? בפועל אין חדש. הנתונים שנחשפים עכשיו לציבור, ידועים זה מכבר. אלא שמשרד האוצר נקט במדיניות של טמינת הראש בצלחת והסתרת המידע. כי לא התאים לו לחשוף נתונים בעייתיים, בסיטואציה של הקדמת הבחירות מחד, כאשר מאידך מפטמים את הציבור בשנתיים האחרונות בביצועי מאקרו משובחים של המשק, כמו ירידה באבטלה, אינפלציה נמוכה ומרוסנת, צמיחה ואיזון תקציבי.

 

בפועל יש ירידה ניכרת בגביית המסים, הנובעת מירידה ברמת הפעילות המשקית וביצוא. יש ירידה מתמשכת בהיקפי הפעילות של הבורסה לניירות ערך, וגם בביצועים של חברות ציבוריות רבות. יש עליה ריאלית בשיעור האבטלה, כאשר בנוסף נחשף, שכלי המדידה לפיהם חושבה האבטלה אינם נכונים. ניכרת עליה גם בשיעור האינפלציה, שעמד בחודש שעבר על 0.9% והוא הושפע מעליות במחירי הדלק, הירקות והפירות, ההלבשה וההנעלה ושוב ממחירי הדיור.

 

במצב כזה, ניתן היה לצפות לנקיטת צעדים הכרחיים, כדי להקטין את הגירעון, ולא בדרך הקלה של הטלת גזירות על הציבור. בפועל, קראנו לאחרונה בדו"ח מבקר המדינה על כך שהמדינה לא גובה חובות של עשרות מיליארדים שקלים, כאשר גם הטיפול בכלכלה השחורה מתקדם בקצב של צב.

 

מבקר המדינה הוסיף ואמר ש"תהליך ההכנה של תקציב המדינה אינו תקין ואינו חשוף לציבור. פרוטוקולים לא נרשמים וחסר תיעוד של ישיבות עבודה ותהליכי קבלת החלטות". לשון אחר: התכנון של המשאב הגדול ביותר במדינה, נעשה בדרך בה מנוהלת חנות מכולת (יסלחו לי הקמעונאים).

 

לקצץ זה קל, שהציבור ישלם. יש לנו עודפים? תחשבו מה היה קורה לבנק מסחרי לו ממצאי המבקר שלו היו דומים למתואר כאן? הארץ היתה רועשת. למה לאוצר מותר? הציבור רואה חייבים שלא גובים מהם, ומבין שזו נורמה שכדאי לחקותה.

 

מדוע לא מתייעלים

הדבר הראשון שעושים בסיטואציה משברית זה להתייעל. בהקשר זה, אמר לפני כחודשיים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, שהשירות הציבורי איננו יעיל ואיננו מתייעל מזה שנים ארוכות. מדוע? מפני שהתייעלות אמיתית דורשת רצון, תכנון, נחישות, ידע והתמדה, אלמנטים שאינם נמצאים בארגז הכלים של הפוליטיקאים שלנו.

 

המנהיגים שלנו מחפשים רק את הדרכים הקלות והפופוליסטיות ואינם מעיזים להתמודד עם ועדים חזקים, עם יו"ר הסתדרות שמנציח קיפאון, עם חוסר התייעלות ועם שלטון של כוח. מה שקורה זה הפוך, כאשר ליותר ממחצית מעובדי המדינה ניתן שכר עידוד.

 

שכר עידוד צריך לשקף התייעלות, פריון ושירות טוב יותר לאזרחים. איש לא בודק את האפקטיביות של שכר העידוד. הציבור משלם 379 מיליון שקל בגין "ההתייעלות" ומקבל אפס. שמענו גם שהשכר בחברות ממשלתיות שהפסידו, עלה. מעניין מהם הקריטריונים שהנחו את המנהלים לשלם יותר שכר בחברות מפסידות. האם בישראל המציאו לאחרונה שיטה חדשה להתייעלות? היכן נמצא משרד האוצר בפיאסקו? ולא נעסוק שוב בשכר העצום בנמלים ובחברת החשמל. שם ההפקרות חוגגת חופשי.

 

הציבור ימשיך לשלם והמחאה נמוגה ברוח

הקואליציה של 94 הח"כים, איננה משדרת גישה חדשה ואופציה של שינוי בתרבות השלטון והעשייה. להיפך, הצהרות האוצר בדמות הכבדת הנטל, אינן מבשרות משהו מרענן, שונה ואחר. היעדר אופוזיציה ממשית יאפשר לממשלה להמשיך בדרך הקלה והידועה שרפיסותה הוכחה זה מכבר.

 

במקביל, כבר שמענו על דחייה בביצוע חלק מהמסקנות של ועדת טרכטנברג. נראה, שבמצב הדברים הנוכחי לא יקוימו מרבית ההמלצות. הציבור מבקש לשאול: מה עוד צריך לקרות כדי שתשונה תרבות השלטון בישראל? מתי נגיע למצב שבו הפוליטיקאים יהיו שליחי ציבור אמיתיים ואותנטיים? לצערנו, החזון נראה עכשיו רחוק מתמיד.

 

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, עמית במכון לאחריות חברתית.


פורסם לראשונה 03/06/2012 21:31

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר ישראל בוקסר
צילום: באדיבות המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
מומלצים