משרד המשפטים מציע להרחיב את מעגל רשויות החקירה והאכיפה שיוכלו לקבל נתוני תקשורת - מידע על איכון מכשירים, מידע על התעבורה בהם ומידע על המחזיקים בהם. המשרד הפיץ (יום ד', 16.5.12) תזכיר לתיקון חוק סדר הדין הפלילי בנושא זה.
כיום, החוק מאפשר רק לרשימה סגורה של גופי חקירה לקבל נתוני תקשורת - משטרת ישראל, משטרה צבאית חוקרת, היחידה לחקירות פנים של המשטרה הצבאית, המחלקה לחקירות שוטרים, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים ורשות המיסים. לדברי משרד המשפטים, מניעת אפשרות זו מגופים שיכלו בעבר לקבל נתוני תקשורת, פוגעת משמעותית ביכולת האכיפה שלהם, ללא הצדקה. לפיכך, מוצע להוסיף לרשימה את רשם מאגרי מידע, רשות העתיקות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, ויחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.
על-פי ההצעה, ביחס לגופים שיתווספו יודגש שנתוני המיקום עלולים לגרום לפגיעה קשה יותר בפרטיות מאשר יתר הנתונים. יחד עם זאת, ישנן חקירות בהן נתונים אלו עשויים להיות מקור המידע העיקרי שיאפשר את קידום החקירה ופענוח העבירה או ניפוי חשודים, מבלי לפגוע בהם באמצעי חקירה אחרים. מתן סמכות קבלת נתוני תקשורת, תוך יצירת האבחנה המוצעת בין הנתונים, מאפשר איזון ראוי בין צורכי החקירה ואכיפת החוק ובין ההגנה על הפרטיות.
לכן, מוצע לאפשר לרשויות החקירה אשר מוצע להוסיפן לקבל נתוני מיקום בכפוף לשני תנאים: קביעת תנאי מהותי לפיו ניתן לעשות שימוש בנתונים כאלו, רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים קבלת נתוני מיקום; אישור גורם בכיר במשטרת ישראל, בעל מבט רוחבי בנושא הבקשה, המאפשר ביקורת מוקדמת על הבקשה, טרם הבאתה לבית המשפט. מוצע להחיל תנאים אלו גם על רשות המיסים, רשות ההגבלים ורשות ני"ע.
בנוגע לנתוני זיהוי מוצע, כי כל הרשויות יוכלו לקבל אותם ללא צו שופט, כיוון שמדובר בסוג מידע שמידת הפגיעה בפרטיות הגלומה בו היא מזערית ונחיצותו לצורך חקירת עבירות היא רבה. מידע כזה יוכל להימסר גם לרשות לאיסור
הלבנת הון ולרשות הגנה על עדים, שכן לדברי משרד המשפטים המידע נדרש לצורך ביצוע תפקידיהן.
