העליון מקל בתנאי הפיצוי המיוחד על ההתנתקות

הוועדה המיוחדת לפיצויים בגין ההתנתקות רשאית להעניק פיצוי על רכוש הגבוה מזה שעליו הצהירו בעליו בפני רשות המיסים. כך קובע (יום ד', 16.5.12) בית המשפט העליון.

חוק הפיצויים למפוני גוש קטיף קבע שני מסלולים מרכזיים לפיצוי: ועדת הזכאות והוועדה המיוחדת. בעוד הראשונה פועלת על-פי נתונים כספיים ותיעוד, מוסמכת השנייה "לאשר תשלום מיוחד, לפנים משורת הדין, למי שלא מתמלא בו תנאי מתנאי הזכאות לפיצויים לפי חוק זה, אם ראתה, מטעמים שתפרט בהחלטתה, כי בשל נסיבותיו המיוחדות של המבקש מן הצדק לעשות כן".

בית המשפט העליון נדרש לשאלה, האם גם הוועדה המיוחדת מוגבלת לתיעוד שבידי בעלי הרכוש, והוא משיב בשלילה. השופטת אסתר חיות קובעת: "אין לקבל את גישתה של הוועדה המיוחדת כי בדומה לוועדת הזכאות היא אינה מוסמכת ואינה רשאית לסטות מן הקריטריונים שנקבעו בחוק ביחס למסלול הנכסי - קרי כי היא אינה רשאית בשום מקרה להורות על תשלום מיוחד לעסק שהיה פעיל במועד הקובע בגין השקעות במבנה אשר לא נרשמו בטופס הפחת. גישה זו אין לה עיגון בהוראות החוק והיא אף אינה מתיישבת עם פירושן הנכון של הוראות אלה".

לדברי חיות, הקביעה בחוק לפיה פיצוי על רכוש קבוע יינתן בהתאם לטופס הפחת שהגישו בעליו במסגרת הדוח השנתי למס הכנסה, חלה רק על ועדת הזכאות. "איני סבורה כי דין זהה חל ככל שהדבר נוגע להחלטת הוועדה המיוחדת, שכן וועדה זו נועדה ליתן מענה למצבים מיוחדים בהם הפיצוי הניתן למפונה על-פי תנאי החוק אינו הוגן ואינו ראוי ועל כן אינו מגשים את תכליתו", אומרת חיות.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של חברת כליף תעשיות, שהייתה בעלת מפעל לעיבוד זהב בגוש קטיף, על החלטת הוועדה המיוחדת לפצותה ב-4 מיליון שקל בלבד, למרות שלטענתה השקיעה במפעל 4.75 מיליון דולר. הוועדה הסתמכה על טופס הפחת שהגישה כליף ונשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, אישרה עמדה זו. לעומת זאת קבע בית המשפט העליון, כי כליף תקבל פיצוי של 6.3 מיליון שקל בערכי 2003 - הסכום אותו העריכה מינהלת תנופה. המדינה, שיוצגה בידי עו"ד רון רווה, תשלם גם הוצאות של 30,000 שקל לכליף, שיוצגה בידי עו"ד מיכל צוק.