מתתיהו רבי תבע את רשות השידור בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שעוכב במחסום משטרתי, אליו נלווה נציג של רשות השידור, וחויב לשלם אגרת טלוויזיה אחרת רכבו יעוקל.
מכתב התביעה עלה שנציג רשות השידור עיכב את רבי 20 דקות ותחת לחץ ואיומים, כפה עליו לשלם סך של 3,085 שקל בכרטיס אשראי. לדברי רבי, הוא אינו חייב שקל לרשות השידור הואיל ולא החזיק במקלט טלוויזיה במשך מספר שנים, ועליה לפצותו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב גבייה באמצעים אלימים וכפייתיים.
מבצע מחסומים לתפיסת "החייבים"
בכתב ההגנה טענה רשות השידור שבתקופות עבר, בהן דיווח רבי שאינו מחזיק מקלט טלוויזיה, הוא לא חויב באגרה. "ביום 17.8.99 שילם התובע אגרת טלוויזיה לשנים 1999-1998, ובתאריך 21.9.99 דווח במערכת המידע, בהתבסס על הודעתו שאינו מחזיק במקלט טלוויזיה, וממועד זה לא חויב בתשלום אגרה.
בתאריך 27.5.04, בפעילות מחסומים שבוצעה בשיתוף משטרת ישראל ואגף הגבייה שלנו, נבדק התובע ומהממצאים בשטח במהלך הבדיקה עלה, כי דיווח לנציגנו שהוא מחזיק מקלט טלוויזיה החל מהמחצית השנייה של שנת 2000. בהתאם להודעתו זו, חויב התובע באגרה לתקופה שבין המחצית השנייה של שנת 2000 ועד למחצית הראשונה של שנת 2004, בסכום של 3,085 שקל. החל מהמועד האמור שילם התובע את אגרת הטלוויזיה באופן סדיר, ולא התכחש לחובה לשלם את האגרה".
רשות השידור הוסיפה שאין מניעה לנקוט בכל הליך במסגרת החוק לאכיפת התשלום, לרבות מבצע מחסומים בשיתוף משטרת ישראל.
צורת גבייה פסולה
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, ציטטה רשות השידור מחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין חוקיות המבצע, בתשובה לעתירה בנושא בבג"צ 6824/07. המדינה טענה בעתירה שאין מניעה משפטית שרשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי ינצלו את הזמן הקצר שבו עומד רכב במחסום בזמן בדיקה משטרתית, כדי לבדוק האם מדובר ברכב שהם זכאים לעקל ולתפוס. עוד נאמר שאין בהצטרפות גובי המס למחסומים שכאלה משום שימוש לרעה בסמכות, ויש בכך כדי להשלים את פעולות האכיפה המתבצעות מטעם המדינה והפעלת סמכויותיהם של גובי המס לפי פקודת המיסים (גבייה) במקום שהוא בגדר רשות הרבים.
רבי השיב שאינו חולק על סכום האגרה אלא על צורת הגבייה שפורסמה בכלי התקשורת והודגש שנעשתה בניגוד לחוק. רבי צירף פרוטוקול של ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מיום 7.6.04 וכתבות ומאמרים שהתפרסמו בכלי התקשורת מהם עלה שהגבייה נעשתה באופן בלתי חוקי.
השופטת שניידר ביקשה מרשות השידור, להודיע לבית המשפט בתוך 30 ימים באיזה שלב עומד הדיון בבג"צ ומה הם נהליה המעודכנים בנוגע לגביית האגרה.
בתגובתה, הודיעה רשות השידור כי בבג"צ 6824/07 ניתן ביום 8.7.08 צו על תנאי וטרם ניתנה תשובת רשות המיסים. כמו-כן, צירפה התכתבות ממנה עלה שהפסיקה את פעילות גביית האגרה במחסומים בשנת 2004, וככל שנגבתה אגרה במחסומים מאזרחים שאינם חייבים בתשלום או ששילמו ביתר - ישנה הנחיה להשיב להם את הכספים.
בפסק הדין חייבה השופטת שניידר את הנתבעת לשלם לרבי סכום של 1,000 שקל בתוך 30 ימים, בתוספת הוצאות משפט בסך 450 שקל. "הואיל ובמקרה דנן אין מחלוקת שהיה קיים חוב של התובע לנתבעת בשל אגרת טלוויזיה - הרי שהנתבעת הייתה רשאית לנקוט פעולות גבייה. עם זאת, מהודעת הנתבעת לפיה חדלה לגבות את האגרה במחסומים בשנת 2004 עולה, שהנתבעת עצמה סברה שמדובר באמצעי גבייה בלתי ראוי, שאם לא כן מדוע הפסיקה להשתמש באמצעי זה?. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע על אי הנעימות שנגרמה לו בפעולות הגבייה במחסום".
