אקונומיקה כשרה לפסח. נייר אלומיניום כשר לפסח. סבון כשר לפסח. תמרוקים כשרים לפסח. תנקבו בשמו של מוצר צריכה - וסביר להניח שמישהו כבר ידאג לשים עליו הכשר לפסח, ועוד יותר סביר להניח שלא תהיה שום הצדקה הלכתית להכשר הזה (ראו את הרשימה המשעשעת, אך האמיתית לגמרי, שפרסמה השבוע טלי פרקש ב-ynet). משום שחמץ מוגדר כתערובת של אחד מחמשת מיני דגן, אשר החמיצה וראויה למאכל כלב. שלוש המילים האחרונות הן חלק בלתי נפרד מההגדרה, ולכן מה שאינו ראוי למאכל - אין לו שום דין של חמץ ואין הוא מתקרב להיות חמץ ואין הוא יכול להיות חמץ.

הקושייה המתבקשת היא, מדוע אם כך יש כאלו חומרות וכאלו הכשרים. כאן התשובה כפולה. ראשית, משום שיש נטייה מטורפת בציבור החרדי בישראל - ולאט-לאט גם בציבור הדתי - לחפש חומרות חסרות כל יסוד. שנית ועיקרית, משום שיש מי שמרוויח יפה מאוד מההכשרים הללו, וכמו בכל תחרות - חשוב ליזום רעיונות ולהתרחב לעוד מוצרים.

שופטת בית משפט השלום בעכו גזרה השבוע חמישה חודשי עבודות שירות על נהג שיכור שנרדם, גרם לתאונה, תקף את השוטרים שהגיעו למקום ואיים לרצוח אותם. אחרי שהיא אומרת עד כמה עבירותיו של הנהג היו חמורות, אחרי שהיא מציינת שבית המשפט העליון הורה להחמיר בעונשם של תוקפי שוטרים - רונית בש גוזרת את העונש המגוחך הזה. אחרי שהיא עצמה מציינת שלחובתו של הנהג יש עשר הרשעות תעבורה, היא אומרת שעברו "נקי ללא רבב". ימים אחדים אחרי שבית המשפט המחוזי בחיפה (המחוז אליו שייך בית המשפט בעכו) קרא לראות את עבירות התעבורה כעבירות פליליות לכל דבר, היא עושה את ההבחנה המקוממת הזו. מכל הקושיות שמעורר גזר הדין ההזוי הזה, אחת מטרידה אותי במיוחד: האם כבוד השופטת טרחה לקרוא בעצמה את מה שכתבה בעצמה?

מפקד חיל הים ביקש למתוח את קציניו הבכירים לרגל 1 באפריל ובישר להם על פעילות מתוכננת בנפולי. רם רוטברג ביקש לשמור זאת בסוד, אך עד מהרה הפליגה הידיעה על גלי החיל והגיע עד לחיילים שבספינות ואפילו להוריהם. וכעת לקושייה, כפי שניסח אותה בני אריאל, יוצא החיל: קצין בכיר מורה לפקודיו שלא לגלות מידע שמסר להם. כמה זמן יקח עד שהוא יגיע לאחרון החיילים? א) שעתיים. ב) חמש דקות. ג) המידע יועבר בהפסקה במהלך הדיון. ד) איזה זמן? הקצינים יעבירו אותו באמצעות המירס בשידור חי בזמן הדיון.

בשבוע שעבר קיבלתי שיחה לטלפון הנייד שלי ממישהי שאמרה שהיא מתקשרת מחברת הביטוח AIG, אשר לדבריה פונה "לכל בעלי המשכנתאות בישראל" בהצעה לביטוח מוזל. נכון שבעבר הייתי לקוח של החברה, אבל כאמור - המוקדנית לא ציינה זאת, אלא מדבריה השתמע בבירור שבידי החברה רשימה מלאה של נוטלי המשכנתאות עם מספרי הטלפון שלהם.

מאיפה לעזאזל השיגה החברה את הרשימה? לבנקים אסור לתת את שמות לקוחותיהם - גם בשל חובת החיסיון וגם לפי חוק מאגרי המידע. רשימה מרוכזת כזו לא אמורה להיות קיימת בשום מקום, ואם היא קיימת - הרי שעצם קיומה, בלא ידיעתם של המופיעים בה, מהווה עבירה על החוק. מה שמוכיח שוב, עד כמה הפרטיות שלנו פרוצה לכל דורש.

כאשר התפרעו אוהדי בית"ר ירושלים, נענשה הקבוצה במשחק רדיוס אחד ובעוד משחק בו היציע המזרחי של איצטדיון טדי יהיה סגור. כאשר אוהדי הפועל תל אביב התפרעו, נענשה הקבוצה בהפחתת שלוש נקודות ובשלושה משחקים ללא קהל. מה צריך להיות עונשה של מכבי פתח תקוה, שמאמן השוערים שלה, עמי גניש - בעל תפקיד, לא אוהד - נגח בפניו של שחקן הפועל חיפה עלי חטיב וגרם לו לאובדן הכרה, ושנושא תג "הנהלה" מטעמה, יגאל ממן, בעט בו בשוכבו על הדשא?

כעת נתקן את השאלה: מה יהיה עונשה של מכבי פתח תקוה, שמאמן השוערים שלה נגח בפניו של שחקן הפועל חיפה וגרם לו לאובדן הכרה, ושנושא תג "הנהלה" שלה בעט בו בשוכבו על הדשא, בהינתן העובדה שיו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון, היה יו"ר הקבוצה ועד היום מתנהג כאחרון אוהדיה?

בשבוע הבא ימלאו 103 שנים להקמתה של תל אביב, כלומר - יחלפו שלוש שנים מאז החלו חגיגות ה-100 של העיר. אחד הפרויקטים שהבטיח לנו רון חולדאי לרגל שנת המאה היה "כיכר התרבות": חניון תת-קרקעי בין הבימה להיכל התרבות, ומעליו כיכר מעוצבת ומטופחת. השבוע עברתי ליד הכיכר. נישא ממנה ענן אבק שגרמו עבודות לחיתוך מרצפות. חלקים ממנה מגודרים. בכמה פינות שלה עדיין אין גימור. מתי בדיוק תסתיים הכיכר הזו?