מאיה בורביק תבעה את איטום ירושלים בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 17,800 שקל, לאחר שלא הייתה מרוצה מעבודת איטום.
מכתב התביעה עלה שהנתבעת ביצעה ביום 27.8.2006 עבודת איטום בגג דירתה של בורביק תמורת 5,544 שקל ומסרה תעודת אחריות לתקופה של עשר שנים. בתעודת האחריות נאמר במפורש שהאחריות היא "עבור תיקון חדירת מים או חדירת רטיבות עקב פגם בעבודת... איטום גג...". כמו-כן נקבעו התניות לפיהן האחריות תפוג במקרה של פגיעה חיצונית באטימה, והודגש שהאחריות כוללת ביצוע תיקונים בלבד למניעת חדירת רטיבות ומים "ואינה כוללת נזקים תוצאתיים". עוד נאמר שהאחריות אינה מכסה עבודות נלוות, אם הדבר דרוש לצורך תיקון האטימה וכי "על המזמין לאפשר לחברה גישה לצורך ביצוע תיקון".
הצדדים לא היו חלוקים בדבר העובדה שלאחר ביצוע האיטום, פנתה בורביק לנתבעת בתלונה על נזילה בגג ובוצע תיקון בהתאם לתעודת האחריות. לצערה של בורביק, התופעה חזרה על עצמה פעם נוספת ולאחר התיקון השני, בחורף 2008, התגלתה נזילה נוספת. חרף האמור בתעודת האחריות, לא איפשרה בורביק לנתבעת לשוב ולתקן את הנזילה, מכיוון שלדבריה, התיקונים הקודמים לא פתרו את בעיית הרטיבות בגג ואף החמירו את הנזקים שנגרמו לתקרת ביתה.
"מקור הנזילות החוזרות נעוץ בעובדה שהאיטום לא נעשה באופן ראוי ובהתאם לטכנולוגיות המקובלות לביצוע עבודות איטום מסוג זה", טענה בורביק וצירפה חוות דעת מומחה לפיה, האיטום צריך היה להתבצע באופן שונה מזה שבוצע, ומאחר שנעשה בניגוד לתקן, נגרמו נזקים בתקרה ובעיית הרטיבות לא נפתרה.
הנתבעת הכחישה את הטענה בדבר רשלנות והדגישה שבורביק לא איפשרה לה לתקן את הנזילה בניגוד לאמור בכתב האחריות. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת תמר בר-אשר צבן את הנתבעת לשלם לבורביק 10,644 שקל בתוך 30 יום. "על-פי תעודת האחריות שניתנה לתובעת על-ידי הנתבעת, היה על התובעת לאפשר לנתבעת לשוב ולתקן את האיטום, וכן לאפשר גישה לצורך ביצוע התיקון. אולם כאמור, מחוות דעת המומחה שהגישה התובעת, ולא נסתרה, עולה כי מלכתחילה לא נערכה עבודת האיטום כנדרש ובהתאם לתקן וככל הנראה, זו הסיבה לנזילות החוזרות ונשנות אשר גרמו לנזק הקשה בתקרת ביתה של התובעת. יש להניח כי אילו לא היה מדובר במצב של נזילות חוזרות ונשנות, לא היה מצב התקרה כה חמור כפי שהשתקף מהתמונות שהוגשו".
"יחד עם זאת (הגם שבדיעבד מצאתי כי הדבר לא נרשם במפורש בפרוטוקול), לא ניתן היה להבין בבירור אם מצב הנזקים בתקרה נגרם מהנזילות המקוריות וכי עד היום לא נעשה תיקון רציני בתקרה, או שמא דובר בנזק שהחמיר עם השנים). לאור האמור ומאחר שהוכח כי עבודת האיטום נעשתה באופן רשלני, באופן שגרם לנזקים בתקרת ביתה של התובעת, תשלם לה הנתבעת פיצוי", פסקה השופטת.
