ועדת הכספים אישרה (יום ד', 22.2.12) תקנות המסדירות את העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק ובניהול תיקי השקעות, שמטרתן להגביר את השקיפות של פעילות החברות בשוק ההון לציבור.
התקנות קובעות הוראות המחייבות את החברות העוסקות בייעוץ השקעות להעביר דיווחים תקופתיים בנוגע לפעילותן ונכסי הלקוחות ודיווחים מיידיים במקרים של אירועים מהותיים וחריגים, בעלי השפעה על פעילות החברות, ההשקעות ונכסי הלקוחות. בוועדה אמרו כי אישור התקנות יחזק את הפיקוח הציבורי הכללי והפרטי של הלקוחות על שוק ההון.
מבין ההוראות החדשות בתקנות: חיוב החברות בדיווח רבעוני לרשות לניירות ערך ולעמיתים. על-פי התקנות, על הדיווח להיות ברור ונוח לקריאה עם כותרות בולטות ומודגשות, בנתונים שקליים או נתונים שקליים לצד ציון מטבעות זרים. בנוסף, על הדוח לכלול חישובי תשואות ושווי נכסים של הלקוחות, תוך חישוב כל ההפקדות של העמיתים, חישובי רווח והפסד שהצטברו, דמי ניהול שנוכו, פירוט מהות חיובים, מדיניות השקעות, מידת החשיבה של תיקי ההשקעות לאג"חים שונים (ממשלתיות, מניות ומט"ח), הרכב תיקי ההשקעות, דיווח על ניגודי עניינים בעסקות מסוימות ביחס ללקוחות, עסקות בסיכון מיוחד, פרטי ביטוח תיקי השקעות, ציון אירועים חריגים בעלי השפעה מהותית על נכסי הלקוחות ועוד.
במהלך העבודה על התקנות, הוסר מהן פרק העוסק בחובת דיווח שנתי מקיף של החברות לכלל הציבור, הכולל בין השאר דיווח על היקף הנכסים של החברות. הוועדה קיבלה בעניין זה את עמדתן של החברות הקטנות בשוק ההון, שהועלתה בדיונים קודמים בתקנות, כי מעמדן בתחרות על הלקוחות ייפגע עקב כך, כיוון שלקוחות פוטנציאליים עשויים להירתע מביצוע השקעות באמצעותן. נציגי החברות הקטנות טענו כי "טבע האדם יעדיף את החברות הגדולות בדיוק כמו שקרה ברשתות שיווק המזון, כשהציבור עזב את המכולות והסופרים הקטנים והעדיף את הרשתות הגדולות".
"לוודא שחברות קטנות יוכלו לעמוד בעודף הרגולציה"
בתום דיונים ממושכים בתקנות, אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), כי "אנחנו הולכים לעודף רגולציה גם של הרשות לניירות ערך וגם של אגף הפיקוח ושוק ההון. אומנם אני סומך על האנשים בגופים האלה שהם יודעים מה שהם עושים אך אני מקבל המון פניות מהחברות בשוק שטוענות שהן נפגעות מעודף הרגולציה. כך היה בעניין תעודות הסל (ההחלטה שהוצאות הכרוכות בהשקעה בהן לא תושת על הלקוחות מעבר לדמי הניהול) וכן בנוגע להפחתת תקרת דמי הניהול. המטרה של הוועדה היא לדאוג קודם כל לעמיתים, לחוסך הקטן אך יש לוודא שלא ייוצר מצב שבו חברות קטנות לא יעמדו בעודף הרגולציה ויתמזגו עם חברות גדולות או שיפרשו מהשוק ואז יהיה מספר קטן של חברות גדולות והתחרות תיפגע. לכן צריך למצוא את האיזון הנכון".
גפני הוסיף כי "המשמעות במקרה הזה, אם מסתכלים על המכלול, היא שיש כאן עודף דברים וצריך לקבל החלטה; האם הולכים עם הרגולטור לאורך כל הדרך או שמאזנים. יש לוודא שיהיה שוק מפותח שימשיך לפעול". יחד עם זאת הבהיר גפני שאין כוונה לסייע בידי החברות להעלים מידע מהציבור אלא למנוע פגיעה קשה בחברות קטנות. "כל אדם הרוצה להשקיע בכל חברה, צריך לקבל את כל המידע. אין שום סיבה שלא למסור למשקיע את כל המידע הנדרש לקבל החלטה נבונה", אמר.
רשות ני"ע: "המצב הרצוי כעת - לוותר על הדוח השנתי"
מנהלת מחלקת חקיקה ברשות ניירות ערך, דניאל רימון, אמרה כי "גם אנחנו כרגולטור לא מעוניינים בריכוזיות בשוק הזה אך אנחנו מעוניינים בטובת הצרכן. לכן בנושא השקיפות, אנחנו שואפים לאפשר ללקוח לקבל את כל המידע הנדרש על-מנת לכלכל נכון את צעדיו אך יחד עם זאת, לאור הערות החברות ובקשת הוועדה, החלטנו להוציא מהתקנות את חובת הדיווח השנתי המקיף על החברות. החלטנו להוריד את כל הפרק העוסק בדוח שנתי לציבור ולא להותיר את חובת הדיווח השנתי רק על חברות גדולות בשוק, כיוון שיש בכך בעיה". רימון המשילה את הדבר למצב שבו בשוק כלי הרכב, המחירון של לוי יצחק יציין פרטים ומחירים רק לגבי סוגי כלי רכב מסוימים.
מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, דודו לביא, אמר כי "מצב שבו רק חברות מסוימות נותנות מידע מקיף ואחרות לא הוא מצב בעייתי. המצב הרצוי בשלב הזה לוותר לחלוטין על הדוח השנתי. ככל שהדבר נוגע למידע למשקיע, אין זה משנה אם מדובר בחברה גדולה או קטנה ויש חשיבות שאם יש היצע של מידע מקיף על חברות, שהוא יינתן לגבי כל החברות כולן. יצירת דיפרנציאציה בין החברות הקטנות לגדולות בחובת הדיווח ייצור אות קין לקטנות ואף יגרום יותר נזק מתועלת ועל-כן אנחנו סבורים שאם מורידים את חובת הדיווח השנתי המקיף, יש לעשות זאת ביחס לכל החברות".
ח"כ
זהבה גלאון (מרצ): "אני תומכת בחובת דיווח ושקיפות לציבור. אם הפרק הזה יוסר מהתקנות הוא לא ייכנס גם בעתיד ולכן יש להגיע לפשרה, שבשלב הראשון יחול רק על חברות בהיקף נכסים מסוים או מספר לקוחות מסוים. אם הפרק הזה לא יעבור זו פגיעה בזכות הציבור למידע מקיף. המשקיע לא יוכל לדעת האם היו הרשעות, חקירות וכד'. בנוסף, הדבר פוגע בתחרות כיוון שפוגע ביכולת להבחין בין החברות".
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
