סך ההכנסות העצמיות השנתיות של הרשויות המקומיות ירד בין 2003 ל-2009 בכ-7 מיליארד דולר. כך עולה (יום ב', 13.2.12) מנתונים שהציג מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, בדיון בוועדת הכספים בנושא חיזוקו של השלטון המקומי.
לפני הנתונים, ב-2003 ההכנסות העצמיות של הרשויות עמדו על 27.7 מיליארד שקל לעומת הכנסות עצמיות בהיקף של 20.6 מיליארד שקל. ההכנסות מהממשלה עמדו ב-2003 על 13.9 מיליארד שקל וירדו ל-11.9 מיליארד שקל ב-2009 - ירידה של 2 מיליארד שקל. כמו-כן, תמיכת הממשלה פחתה מ-37% ל-33% מתקציב הרשויות באמצעות העברות משרד הפנים.
"מענקי האיזון פחתו כמעט במחצית מ-2000 עד 2012. דרישתנו; לייצור מתווה עולה של מענקי האיזון כך שב-2013 הם יעמדו על 3 מיליארד שקל לעומת 2.8 מיליארד שקל ב-2012. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בפטורים ובהנחות בארנונה, מה שמוסיף לפגיעה הקשה בתקציב הרשויות והדבר חייב להילקח בחשבון להביא להגדלת מענקי האיזון", אמר דולברג.
יו"ר מרכז השלטון המקומי,
שלמה בוחבוט, אמר כי כל הזמן מערימים עוד ועוד חובות על הרשויות המקומיות אך במקביל מפחיתים את תקציבן. בוחבוט דרש לחוקק את "חוק יסוד העיריות", שיקבע את מבנה תקציבן ואת סך חובותיהן למדינה ולאזרחים. "המדינה מכניסה את הרשויות לגירעונות ואחר כך מחייבת אותן בתהליכי הבראה בתוספת תקציבים מיוחדים לכיסוי גירעונות. אילו היה חוק לא היינו מגיעים לקריסה ולצורך בכיסוי גירעונות", אמר.
"ראשי הרשויות המקומיות צריכים להיות חברי כנסת"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), הבטיח לראשי הרשויות כי הוועדה רואה בשלטון המקומי גוף חיוני שצריך להיות חזק לטובת האזרחים. "הבעיה העיקרית, שלראשי רשויות אין די השפעה בכנסת. לו היו ראשי רשויות המכהנים כח"כים, אזי לא הייתה מתקיימת פגיעה כה קשה בתקציב השלטון המקומי", אמר. "אילו היו ח"כים שהם ראשי רשויות, אזי היו מצהירים שלא יצביעו בעד תקציב המדינה אם לא יוגדלו מענקי האיזון".
גפני הבטיח שהוועדה בראשותו "תעשה הכל על-מנת שהשלטון המקומי יתחזק. הוועדה נאבקת על מענקי האיזון, כיוון שאנחנו סבורים שברוב הרשויות, בייחוד החלשות, אם לא יתקבלו מענקי האיזון האזרחים לא יקבלו שירותים. הוועדה תמשיך לתמוך בשלטון המקומי".
ח"כ שי חרמש (קדימה), אמר כי יש לדאוג שבדומה לכנסת, כל חוק בשלטון המקומי יחייב קביעת מקור תקציבי וכך לא יוטלו חובות על הרשויות ללא קיומו של תקציב ייעודי. חרמש קבל על מקרים רבים בהם ועדות קרואות מותירות גירעונות שלאחר מכן, הרשויות עצמן ותושביהן נאלצים להתמודד עימם. "ברגע שמשרד הפנים מפקיע את הסמכות התקציבית מידי תושבי רשות מסוימת שתהיה לו אחריות תקציבית לגבי אותה רשות במקרה שהגירעון גדל. לא ייתכן להותיר גירעונות על הרשויות לאחר התערבות השלטון המרכזי", אמר.
