שתף קטע נבחר

משפחת ברגותי: חשבונות נפרדים - שלל הוצאות

לאיאד ולמונא מעכו, ארבעה כרטיסי אשראי שונים, שני חשבונות בנק נפרדים ושתי תפיסות שונות של חיסכון. משימה ראשונה: לאחד חשבונות

מונא ואיאד ברגותי מוטרדים. עוד בטרם הגיעו למפגש הראשון עם מנהלת סניף בנק הפועלים בעיר, יפעת אפרים, שאמורה לסייע להם להתנהל נכון יותר מבחינה כלכלית, כבר הונחו בתיבת הדואר שלהם ארבע הזמנות לחתונות של קרובי משפחה. "על כל חתונה כזאת אנחנו מוציאים 400 שקל", אומרת מונא.

 

עוד משפחות בצמיחה

 

הם נשואים שש שנים, ללא ילדים עדיין, ומחפשים דרך להיפטר מגיבנת טורדנית של 5,000 שקל בחודש - הפער בין ההכנסות להוצאות שלהם. המפגש הראשון עם יפעת נועד להציף את הבעיות ולתקוף אותן.

 

איאד (32), סופר, עורך בעיתון ערבי, מנהל פרויקטים וסטודנט ללימודי תואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, נוסע מדי יום מעכו למקום עבודתו בנצרת, ושכרו הוא 8,000 שקל בחודש. "אני מוציא 1,800 שקל בחודש רק על דלק. בקרוב המשרדים עוברים לחיפה, שם עובדת מונא, ואנחנו חושבים שאולי כדאי להעתיק את מקום המגורים לשם", הוא אומר.

 

לבני הזוג דירה מושכרת בעכו, והם שוכרים דירה מרווחת יותר ובמקום טוב יותר. 14 שעות ביום הם מחוץ לבית, מדי פעם מועסקים כפרילאנסרים בתרגום ובכתיבת תסריטים, אבל גם הכנסה צדדית זו אין בכוחה ליישר את הגב. מונא (32, דוברת תיאטרון "אל מידאן" בחיפה): "התחלנו לא מאפס, אלא מתחת לאפס. לא הייתה עזרה. נכנסנו לחיים עם מינוס. לא הייתה יציבות כלכלית בעבודה, ההכנסה הייתה נמוכה והמינוס תפח פי שלושה. אנחנו לא מבשלים בבית ואוכלים בחוץ. אני אקדמאית ומשתכרת 7,000 שקל בחודש. אנחנו מחפשים יציבות כלכלית, לא יותר. אם לא ירבוץ עלינו נטל ההלוואות, שמסתכמות ב־130 אלף שקל, אפשר יהיה להתפנות לדברים אחרים כמו משפחה".

 

סגנונות שונים של חיסכון

"למה פניתם לפרויקט?" שואלת יפעת. מונא: "אני פניתי, כי לי ולאיאד שני סגנונות שונים בניהול כלכלי. מבחינתו, לא צריך להוציא, אז אין הוצאות. אני אמנם מאוד רציונלית, קונה רק כשיש מבצעים, משווה מחירים, רוכשת בסוף עונה, אבל אני לא רואה איפה אפשר לחסוך, ולכן אני נראית בעיניו בזבזנית. הוא יכול להישאר עם אותה חולצה ואותם מכנסיים כמה שנים. גם אני יכולה, אבל אני לא חושבת שזה מגיע לי. אנחנו לא עבדים".

 

איאד: "אני רוצה שנגיע להבנה משותפת, לסיים את המאבק התמידי בין הסגנונות, כי זה פוגע לרעה גם בחיים האישיים. אני לא חושב שצריך מכונת אספרסו ב־600 שקל. אני יכול לעשות קפה ערבי טוב בבוקר גם בלי מכונה. אני לא אוהב פוזה וצרכנות יתר. אצל מונא, הפרסומות בטלוויזיה ובעיתונים משפיעות עליה".

 

מונא: "ממש לא נכון. מבחינתו לצאת לקניון זה סוף העולם. למרות שהוא קונה הרבה יותר טוב ממני, ומבחינתו אם כבר לקנות אז את הכי טוב. הוא לימד אותי מה זה הלוואה, ועכשיו הוא מטיל את האשמה עליי".

 

יפעת נותנת להם שיעורי בית ראשונים לפגישה הבאה: להכין טבלת הוצאות, ובה כל ההוצאות הקבועות והשוטפות, וגם כל ההוצאות החד־פעמיות הצפויות כמו טיולים או אירועים. בנוסף, עליהם להכין טבלת הכנסות ובה ההכנסות העתידיות מעבודות, כולל עבודות משניות. "אתם חייבים לרשום את כל ההוצאות: חשמל, ביטוח, גז, טלפון, משכנתה, הכל. נפרוט את ההוצאות ונבדוק על מה מוותרים. אולי נגיע למסקנה, למשל, שעדיף להכין סנדוויצ'ים בבית ולקחת לעבודה במקום לאכול בחוץ".

 

יפעת אומרת שמהנתונים שהביאו בני הזוג מתברר שעיקר המשקל בהוצאות שלהם הוא משיכות בנקט יומיומיות של מזומנים בסכומים של מאות שקלים. "החיוב הממוצע של כרטיסי האשראי של איאד הוא 6,000 שקל בחודש, ושל מונא 4,000 שקל (למשל: קפה גרג, מקדונלד'ס, פיצה, ארומה, אופטיקנה, ארקיע, זארה, דיוטי פרי, תכשיטים, דלק ומה לא). אתם מכניסים 15 אלף שקל, ומוציאים 20 אלף שקל בחודש. אתם צריכים שליטה על ההוצאות", היא אומרת ומוסיפה: "למה אתם מנהלים חשבונות בנק נפרדים?"

 

איאד ומונא מסבירים שהדבר נעשה בתחילת דרכם המשותפת, כדי שיוכלו להשיג הלוואות לרכישת ריהוט, מוצרי חשמל וכו', כשהיו עדיין סטודנטים. יפעת מבקשת לאחד את חשבונות הבנק, ודוחקת באיאד להחזיר לבנק שניים מכרטיסי האשראי שלו ולהישאר עם אחד בלבד, בנוסף על האחד שיש למונא.

 

המשימות של הזוג ברגותי:

 

1. להכין טבלאות מפורטות של הוצאות והכנסות

 

2. להישאר עם שני כרטיסי אשראי בלבד

 

3. לאחד את חשבונות הבנק הנפרדים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הרצל שפירא
יפעת אפרים, מנהלת סניף בנק הפועלים, עכו
צילום: הרצל שפירא
מונא ואיאד ברגותי
צילום: יונתן בלום
מומלצים