אם לשפוט על-פי ששת הימים האחרונים, יאיר לפיד לא יצטרך להוציא יותר מדי כסף על הקמפיין שלו. הוא מקבל שטח בלתי מוגבל בחינם מקבוצת ידיעות אחרונות. נכון שזה ממש לא אתי, וייתכן שגם לא ממש חוקי (תרומה אסורה למועמד), אבל ממתי דברים כאלו מפריעים לנוני מוזס? ולמה שהם יפריעו ללפיד, שכבר הודה בעבר שאתיקה איננה הצד החזק שלו?

נתחיל מהסוף: ידיעות אחרונות של היום (ו', 13.1.12). בראש העמוד הראשון - הפניית ענק עם תמונתו של לפיד המגיעה עד לגובה הלוגו של העיתון (!). למי שלא מזהה, שמו מופיע באותיות גדולות משל כל כותב אחר באותן הפניות, וכך גם הכותרת: "למה לי פוליטיקה". ובסוף מבטיח העיתון: "הטור הכי מדובר השבוע - רק ב'7 ימים'".

הטור עצמו משתרע על פני שני עמודים (כפול מאורך הטור הרגיל של לפיד), ומהווה ניצול בוטה מאין כמותו של מעמדו העיתונאי של לפיד לצורך קידומו הפוליטי. הוא אפילו מזכיר, בלי שמץ של בושה, כיצד בחודשים האחרונים פרש מעל אותם דפים את משנתו. ומה אין בטור? שום אמירה בדבר המשך קיומו של הטור. מכלל לאו אתה שומע הן, דהיינו: לפיד פרש מערוץ 2, אבל מתכוון להמשיך ולשווק את מרכולתו מעל דפי ידיעות אחרונות, תוך כדי ניהול קמפיין בחירות לכל דבר.


אפילו בטור שהוא לא נזכר בו



גם החברים לא נשארים מאחור. שער "המוסף לשבת" מציג ציורים של לפיד, דרעי, יחימוביץ, ליברמן, לבני, נתניהו, ישי ושליט. תמונתו של לפיד כפולה בגודלה משל האחרים, והוא מוצג כמי שגורם להם לטלטלה. הכותרת אינה משאירה מקום לספק: "גונג ומגוג. המתאגרף לשעבר יאיר לפיד עובר לזירה הפוליטית. כולם בכוננות ספיגה". נחום ברנע מכתיר את מאמרו במילים "כוכב אחד מעז". סימה קדמון (שעוד נחזור אליה) קובעת ש"לכולם ברור שמאזן הכוחות השתנה ועכשיו הכל יכול לקרות".

יובל קרני עוסק בהשפעתו של לפיד על קדימה. הטור החדש של סיון רהב-מאיר על פרשת השבוע, בו לפיד כלל אינו מוזכר, מופיע תחת הכותרת "לפיד בוער, סנה בוער" בצירוף תמונתו של לפיד. וכל אלו - בלי רבע איזכור לכך שמדובר בעמית למקום העבודה. וכמובן: הטור האישי של ליהיא לפיד בזמן תל אביב עוסק גם הוא במירוץ של בעלה.

זהו רק היבול של סוף השבוע. לכל אורך השבוע, קבוצת ידיעות אחרונות העניקה ללפיד חשיפה השווה מאות אלפי שקלים. ב-ynet הוזכרה כניסתו לפוליטיקה 46 פעמים, לעומת 33 ב-nrg של מעריב (ואגב: עיתון סוף השבוע מרחוב קרליבך עוסק בלפיד רק בכתבה אחת שאינה מופיעה על השער). ynet התנדב להיות הסטייליסט של לפיד ועשה חשבון כיצד הוא יכול להתלבש, לנוכח מעמדו החדש, ב-4,000 שקל. את ליהיא לפיד הבליטו בדף הבית כאילו היא המתמודדת. ולמעט מאמר אחד של אטילה שומפלבי, לא ראינו באתר של ידיעות אפילו אמירה ספקנית אחד לגבי סיכוייו של "הכוכב שמעז".

מה שמחזיר אותנו ליום שאחרי הליכתו של לפיד לפוליטיקה (אגב: הוא לא אמר זאת במפורש עד לטורו היום). קדמון השתפכה: "הפוליטיקה הישראלית תיראה אחרת מהבוקר. גורם חשוב נכנס לזירה, גורם שלא ניתן להתעלם ממנו ושעשויה להיות לו השפעה דרמטית על פני המדינה". בלא כל צל-צילה של אובייקטיביות, סימנה קדמון את המטרה: "לפיד צריך להיות האיש שיצליח לקחת מנדטים גם מגוש הימין ובכך לשבור את ההגמוניה רבת השנים שלו". למותר לציין, שגם כאן לא היה גילוי נאות על הקשר בין קדמון ללפיד.


קדמון מפליגה למחוזות הפנטזיה


למחרת הייתה לקדמון בעיה: סקר של העיתון שלה-עצמה העלה, כי לפיד ממש לא מספק את הסחורה. אומנם הסקר צפה לו 11 מנדטים, אבל לא היה שום שינוי ביחסי הכוחות בין הגושים: הימין ממשיך להשיג 61 מושבים. כולם יודעים, שסקרים כאלו מוטים כלפי מעלה לטובתו של המועמד החדש. אפילו ברנע כותב היום, שלפיד יכול מכאן רק לרדת. אבל לא קדמון. לה יש פרשנות משלה, ואל תבלבלו אותה עם עובדות:

"מספר המנדטים שמקבל לפיד מבטא את הכמיהה לשינוי פניה של הכנסת. אף שהסקר נערך יממה בלבד אחרי שלפיד הודיע על הצטרפותו לפוליטיקה - ועוד לפני שהציג את הרשימה או את המצע שלו, ולפני שהתחיל להישחק כדרכם של מועמדים - הנתון הזה הוא ביטוי למצב הרוח העכשווי. הוא מבטא את האופן שבו מקדם הציבור הישראלי את פני המועמד החדש, בדיוק כמו שהוא מבטא את האכזבה ממפלגת קדימה". בסוף השבוע כבר עוברת קדמון, המוכרחה לקדם את המועמד שלה והאג'נדה שלה, לעולם הדמיון ומפנטזת על כך שלפיד כן ישנה את המפה הגושית, כי בהחלט ייתכן שאביגדור ליברמן יילך איתו.

ידיעות אחרונות מנהל לאחרונה קמפיין שחצני תחת הסיסמה "יש רק עיתון אמיתי אחד". זה נכון, אם מחשיבים את פרבדה ואיזבסטיה לעיתונים אמיתיים.