בג"ץ אישר (יום ה', 5.1.12) את הרפורמה המקיפה במשק המים, שנכנסה לתוקף בשנת 2009, ובמסגרתה הועברה האחריות על אספקת המים מידי הרשויות המקומיות לידי תאגידים עירוניים. השופטים
סלים ג'ובראן,
אליעזר ריבלין ו
אליקים רובינשטיין דחו שורה של עתירות שתקפו היבטים שונים של הרפורמה.
אחד מעיקרי הרפורמה הוא קביעת מחיר אחיד למים בכל רחבי המדינה, שנקבע לפי העלויות הנורמטיביות ברכיבי התפעול, ההון והאחזקה של כלל התאגידים, בתוספת רווח סביר ועלות של מקורות. עוד נקבע ברפורמה, כי תעריפי המים לצרכני המים יהיו מדורגים. המדרגה הראשונה, עליה ישולם סכום נמוך יחסית, תהיה עד לצריכה של 2.5 מ"ק לכל נפש בכל חודש ולא פחות מ-5 מ"ק ליחידת דיור. עבור כמות נוספת ישולם תעריף גבוה יותר.
ג'ובראן אומר, כי הרפורמה התקבלה לאחר תהליך מסודר וארוך, ואף הוכנסו בה שינויים בעקבות תגובות מהציבור. "מדובר בהחלטה הקובעת מדיניות כלכלית רחבת היקף, בעלת השלכות רבות בתחומים שונים ובעלת משמעות תקציבית. כאמור, לא שוכנעתי כי הכללים החדשים שנקבעו על-ידי הרשות חורגים באופן קיצוני ממתחם סבירות רחב זה. בוודאי שהם אינם בלתי צודקים באופן משווע", הוא אומר.
"...הרשות [רשות המים] העדיפה מודל אחד על פני האחר ואף קבעה כי כתוצאה מהמשבר החמור במשק המים ועל-מנת לשמר את עיקרון העלות יש להעלות את תעריפי המים לשימוש הביתי באופן הדרגתי. החלטות אלה של הרשות הן החלטות שנועדו לקדם מדיניות מסוימת ואין הן בגדר החלטות שרירותיות או מקוממות. בוודאי שאין אלה החלטות שרשות סבירה, לאחר ששקלה את כל השיקולים הרלוונטיים, לא הייתה רשאית לקבל", מוסיף ג'ובראן.
בג"ץ הורה למדינה להשיב רק על מרכיב אחד בעתירות - האם לדעתה התשלום תמורת המים מהווה מחיר או אגרת חובה. לאחר קבלת תגובת המדינה, בתוך חודש, יחליט בג"ץ על המשך הטיפול בעתירות.
הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
