"לאור המשברים הכלכליים בעשורים האחרונים ולנוכח קריסת בנקים בעולם והוצאות העתק של מדינות שונות עקב כך, יש להדק את הפיקוח על המערכת הבנקאית ועל בעלי השליטה בבנקים" - כך אמר (יום ד', 16.11.11) נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בדיון על הצעת חוק הבנקאות, בוועדת הכספים.

הצעת החוק, המכונה גם "התיקון לחוק מראני", נועדה להסדיר את אופן השליטה בבנק מסחרי ללא גרעין שליטה. בין השאר, קובעת הצעת החוק את הרכבה ומשך כהונתה של ועדה ציבורית לבחירת דירקטורים בתאגיד בנקאי. ההצעה נועדה למנוע השפעה ישירה של בעלי שליטה בבנק על התנהלות דירקטורים מטעמם ולמעשה "למנוע את הפיכת הדירקטורים לחותמות גומי".

הנגיד פישר הסביר כי "בעתיד יהיו בישראל בנקים ללא גרעין שליטה ויש להתכונן ליום שזה יקרה. הבנקים הם 'המוסדיים' הכי מסוכנים במשק, שכן קריסה של בנק גדול תסב למדינה נזק כלכלי אדיר בדמות הוצאות עתק, כך שיש לעשות הכל על-מנת למנוע מצב כזה. לכן יש צורך בפיקוח הדוק על ניהול הבנקים. עד 2007-8 חשבנו שזה דיון תיאורטי בלבד, אבל לאחר מה שקרה בארה"ב ובאירופה התבדינו".

פישר הוסיף כי יש למנוע אפשרות שמישהו או קבוצה יצליחו בפועל לשלוט על בנק באמצעות הדירקטוריון שלהם, מבלי לקבל היתר מנגיד בנק ישראל. "השינויים המוצעים בהצעת החוק נועדו למנוע מצב שדרך בחירות לדירקטוריון מישהו יקבל שליטה בבנק ללא היתר מבנק ישראל. בנוסף, יש להגביל את מספר המועמדים שקבוצת בעלי מניות או בעל שליטה אחד יכולים להציע", אמר הנגיד.

לדברי הנגיד, כבר כיום, כל מי שמבקש לרכוש יותר מ-5% ממניות בנק צריך לקבל היתר. אדם יחיד עם יותר מ-2.5% יכול להציע מועמד לדירקטור וקבוצה של אנשים שלכל אחד 1%, וביחד מעל 5%, יכולים גם הם להציע מועמד אחד. "יש לוודא שהמועמדים לא יהפכו עושי דברם אלא יפעלו בהתאם לאינטרס הציבורי", אמר.

"הצעת החוק כולה מכוונת נגד בנק לאומי"

יו"ר חברת אוצר התיישבות היהודים, חגי מירום, אמר בדיון כי "אנחנו מתנגדים להצעת החוק שכולה מכוונת לבנק לאומי. החוק הוא בעצם חוק בנק לאומי והוא פוגע בזכותם של בעלי מניות כמו שלנו בכך שאנחנו יכולים רק להציע מועמדים לדירקטורים ולא למנותם. זוהי הלאמה כאשר מחד-גיסא, המדינה אומרת שהיא מעוניינת למכור את לאומי ומאידך-גיסא, מגבירה ומהדקת את הפיקוח על ניהולו. היום הפיקוח יושב בוורידים של הבנקים".

יש לציין, כי אוצר התיישבות היהודים מחזיקה ב-4.9% ממניות לאומי ושותפים בה ההסתדרות הציונית העולמית, החברה להשבת רכוש יהודי וגופים נוספים.

יועץ החברה, עו"ד מאיר ליפא, אמר כי "החוק הולך רחוק מדי בשלילת זכויות בעלי מניות בייצוג עמדתם כבעלי מניות על ניהול הבנק. המחוקק מתערב בתקנון של בנק. גם בעלי המניות מן הציבור צריכים שתהיה להם הזכות להציע מועמדים. שכל מי שיש לו אחוז שליטה בבנק, שתהיה לו אפשרות להציג מועמד".

"עבור כל שקל שהבנקים משקיעים - הם מקבלים פי 20 מינוף"

פישר השיב על טענות חגי מרום ומאיר ליפא: "החוק איננו רק על בנק לאומי וקיימות אפשרויות של בנקים נוספים, שיהיו ללא גרעין שליטה. אין ענף יותר חשוב למשק מהבנקים מבחינת היציבות. הערך של בנק לאומי זה 30% מהתמ"ג, ערך השוק של מניותיו בערך 17 מיליארד שקל וסך כל העסקות וההון כולל פיקדונות שבנק לאומי מתעסק עימו מגיע לכ-250 מיליארד שקל ומי ששולט במניות יש לו מינוף אדיר וזה סכנה למדינה. כך שזה לא דבר תיאורטי וצריך לפקח בקפדנות על מי ששולט בבנקים".

ברומזו לבעל השליטה הגדול ביותר בלאומי, שלמה אליהו, אמר פישר: "אני לא נכנס למקרים של אנשים ספציפיים. כעת יש מי שמחזיק בקרוב ל-10% ממניות בנק לאומי ללא היתר ומהיום זה לא יקרה עוד. זה מקרה מיוחד אך החוק הזה לא מיועד לאיש הזה אלא בונים מערכת שתאפשר פיקוח אחראי על המערכת הבנקאית. הבנקים מנהלים את הכסף שלנו עם מינוף גדול. עבור כל שקל שהם משקיעים הם מקבלים מינוף של לפחות 20 שקל ויותר, וצריך להיזהר כי אנחנו יודעים מה קורה אם יש שם כישלון".

המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמר בדיון כי "לא קרה דבר בבנק לאומי אך אנחנו גם לא יכולים להמתין שיקרה משהו. ניתן לשלוט גם בשברירי אחוזים ולהפעיל אמצעי שליטה וזה דבר לא טוב".

"כבר קיבלתי טלפונים: 'תזכירי לזה וזה מי מינה אותו'"

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), התומך בהצעת החוק, מסר כי "העניין אינו נוגע רק לבנק לאומי. השאלה מי שולט, האם המנהלים ממנים דירקטוריון שעושה את דברם או פועל בשם הציבור, זו שאלה קריטית ביותר כי ברוב המקומות הדירקטורים משמשים חותמות גומי. יושבים אנשים על סכומי עתק והם פועלים בדרך שמתאימה למישהו, שאחר כך דואג להם במקומות אחרים. יש לוודא שהאינטרס שיניע את הדירקטורים יהיה אינטרס ציבורי נקי מפניות".

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), ציינה כי "אי-אפשר לטמון את ראשנו בחול, לומר שאנחנו ממנים דירקטור והוא נייטרלי. כשחברי דירקטוריונים אינם מקבלים שכר הם יותר נייטרלים ואלו שמקבלים, עליהם לזכור מי שלח אותם. כבר קיבלתי טלפונים 'תזכירי לזה וזה מי מינה אותו'. אנחנו נמצאים בתחילת עידן חדש שנצטרך למצוא אנשים סופר אחראיים לכספי הציבור ופה מדובר על כספים הרבה יותר רציניים וחשובים מאשר מחיר הקוטג' מבחינה ציבורית".

ח"כ יצחק וקנין (שס) אמר כי "מדובר פה בסיכול ממוקד. אני מסכים עם דברי הנגיד. לא נותנים כאן במה לכל בעלי העניין בהצעת החוק הזו". כאמור, גפני הדף את טענתו וקרא לכל מי שמעוניין להגיע לוועדה ולהציג את עמדתו.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע שבעקבות הדיון העקרוני היום, בנוכחות ראשי בנק ישראל, הוועדה תקיים רצף של ישיבות בהצעת החוק. בעקבות טענות שעלו בדיון על מניעה לכאורה מגורמים בעלי עניין מלהשמיע את עמדתם אמר גפני: "אני קורא לכל מי שיש לו נגיעה לעניין הצעת החוק לבוא לוועדה ולהציג את עמדתו. זהו חוק חשוב וחברי הוועדה צריכים לשמוע את כל הצדדים אבל ההכרעה תהיה כאן".