המרכז הרפואי הר תבור משך (26.10.11) את עתירתו נגד ועדת העזבונות והאפוטרופוס הכללי ויתר על כל טענותיו לאחר שקיבל את המלצת שופטי בג"ץ. לדברי משרד המשפטים, בעקבות זאת תתאפשר חלוקת עיזבון הלנברג, בהיקף של 200 מיליון שקל, בהתאם להחלטת ועדת העזבונות.
איניאס הלנברג, ניצול שואה, סוחר אמנות צרפתי עשיר וערירי, נפטר בשנת 2004 והוריש את עזבונו, באמצעות האפוטרופוס הכללי, למדינת ישראל. על-פי צוואתו של הלנברג, נועד חלק מן הכסף להקמת מרכז רפואי שיקומי.
על-פי החלטת ממשלה משנת 1990, ייעודם של עזבונות ותרומות לטובת המדינה, שהמצווה לא קבע את זהות המוסד הספציפי שיהנה מהם, נקבע על-ידי "הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עזבונות לטובת המדינה שליד משרד המשפטים" המורכבת מנציגי ציבור בלתי תלויים ומשופט בדימוס. במסגרת סמכות זו העמיד האפוטרופוס הכללי את הכספים שהתקבלו ממימוש עזבון הלנברג להחלטת ועדת העזבונות, על-מנת שזאת תקבע את זהות הנהנים מתרומה זו.
בשנת 2006 הקציבה הוועדה את הכספים המיועדים לבית חולים שיקומי למספר מוסדות כאלו. ואולם, הכספים לא חולקו בפועל בשל עתירת המרכז הרפואי הר תבור לבג"ץ, בדרישה לקבל כספים אלו. בעקבות העתירה, ביטלה הוועדה את החלטתה וקיימה הליך חדש לקביעת ייעוד הכספים.
לדברי משרד המשפטים, גם בהחלטתה השנייה של הוועדה נקבע, כי הכספים יחולקו למספר בתי חולים ברחבי הארץ, מצפון הארץ ועד דרומה, בפיזור גיאוגרפי נרחב שיאפשר גם לתושבי הפריפריה נגישות לשירותי שיקום מתקדמים. המרכז הרפואי הר תבור, שהוא מרכז פרטי וחסר ניסיון בהפעלת בתי חולים שיקומיים, ועם רקע של פעילות מסחרית, לא נכלל ברשימה זו.
הר תבור עתר לבג"ץ בשנת 2008 גם כנגד החלטתה השנייה של הוועדה. האפוטרופוס הכללי וועדת העזבונות טענו בתשובתם, כי מדובר בעתירת סרק חסרת בסיס הנוגדת לחלוטין את רצון המצווה, את האינטרס הציבורי ואת צורכי החולים. בדיון המליצו השופטים
אסתר חיות,
חנן מלצר ו
יצחק עמית להר תבור למשוך את עתירתו, וכך נעשה.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
