בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנקה במרחב הציבורי מאפשרת עיצוב מחדש של מרחב זה כמרחב פחות פטריאכלי ● אך כאשר המשפט דן בהנקה הוא עושה זאת תוך חיזוק תפיסות פטריאכליות, והדרת הנשים מן המרחב הציבורי
בשנים האחרונות הולך וגובר העיסוק המשפטי בהנקה, ובפרט בשילוב בין הנקה ובין המרחב הציבורי: הנקה בפומבי והנקה או שאיבה במקומות העבודה. להנקה ולשיח המשפטי עליה יש פוטנציאל פמיניסטי גדול מאוד: ביכולתם לעצב מחדש את המרחב הציבורי, באופן שיכיל פרקטיקות הנחשבות לנשיות באופן מובהק, ובשל כך הן מודרות לרוב מהמרחב. ההנקה והשיח עליה יכולים אף להוביל לחשיבה מחדש על הגוף הנשי ועל המיניות הנשית ולקעקע את השליטה הפטריארכלית בשני אלו. הם עשויים, אם כך, להוביל לקידומן החברתי של נשים, לשוויון מגדרי ולאוטונומיה נשית. עם זאת, מעניין לגלות שהשיח המשפטי הישראלי על הנקה נשען לרוב על תפיסות פטריארכליות, והוא מתמקד בתרומתה הגדולה של ההנקה לבריאות התינוקות, ובהתאם לכך באחריות הנשים להיניק, וכן שומר על הפרדה חדה בין ההנקה ובין המרחב הציבורי, תוך הדרת הנשים והנשיות אל גבולות המרחב הפרטי, וציפייה מן הנשים לאמץ דפוסים "גבריים" אם ברצונן להשתלב במרחב הציבורי (Young, 1990; Williams, 2000). לעומת זאת, זכויותיהן של הנשים לשוויון תעסוקתי ולהשתתפות שווה ופעילה במרחב הציבורי אינן מהוות חלק מהשיח המשפטי על הנקה (ברוידא, בדפוס). יוצא אפוא שמצד אחד המשפט (כראי של החברה) מפעיל לחץ על נשים להיניק, אך מצד שני הוא מצפה מהן לעשות זאת בגבולות המרחב הפרטי ולוותר על השתתפותן במרחב הציבורי. התוצאה הבלתי נמנעת של שילוב זה היא הכשלת יכולתה של ההנקה להוות זירה משמעותית לשינוי חברתי ולקידומן של נשים.
|
- ברוידא, יעל (בדפוס). הנקה והמרחב הציבורי. עבודה חברה ומשפט יב.
Williams, J. (2000). Unbending Gender: Why Family and Work Conflict and What to Do about It. New York: Oxford University Press. Young, I. (1990). Justice and the Politics of Difference. New Jersey: Princeton University Press.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה; תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
תאריך:
|
02/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/02/2009
|
|
יעל ברוידא
|
|
ההרצאה תציג מחקר המאתר לראשונה ומתחקה אחר מהגרות יהודיות שהגיעו לארץ-ישראל בשלהי המאה ה-19 ויצרו מקורות פרנסה עצמאיים במושבות העלייה הראשונה. במחקר זה אנו חושפות את הנשים שקולן לא נשמע, ולא נזכר כמעט, מתקופת ראשית ההתיישבות היהודית ואת העובדה שניתן ליצור סיפר (נרטיב) חדש, שעל פיו נשות העלייה הראשונה היוו ציבור אקטיבי בחיי היום-יום של היישוב המתחדש בארץ.
|
|
|
ספר השירים של ביאליק "שירים ופזמונות לילדים", אשר ראה אור בשנת 1933 בלוויית איוריו של נחום גוטמן, היה בעת צאתו לאור ספר הילדים המהודר והמרשים ביותר בארץ ישראל. הוא זכה למעמד מיוחד בבית, בגן הילדים ובבית הספר, והיה מקור לחינוכם של שלושה או ארבעה דורות של ילדים דוברי עברית (אופק, 1984; מירון ואחרים, 2000).
|
|
|
המיוזיקל 'חתולים' (CATS) מאת המלחין הבריטי אנדרו לויד-וובר, נחשב לאחד המוצלחים ביותר בתולדות מחזות הזמר והוא עלה ערב ערב בווסט אנד האנגלי במשך שנים רבות וארוכות, משנת 1981 ועד לפני כשנתיים. הפקות רבות שלו עלו כמובן בברודווי ובערים רבות בעולם.
|
|
|
האם שמעתם אי פעם על אופרות של מוצרט וכותב הליברית הקבוע שלו, דה-פונטה או על אופרה של מונטוורדי ומסטסטזיו, או אולי של האחים צ'ייקובסקי? השאלה הזאת התעוררה בי כשנשמעו באולם האופרה הישראלית דברי הכרוז המזמין את הקהל ליהנות מן האופרה "מסע אל תום האלף" של ברדנשווילי וא.ב. יהושע. כך, אגב, היה כתוב גם על כריכת התוכנייה. רק דף הליהוק גילה שמדובר בעצם באופרה של יוסף ברדנשווילי, אשר הליברית שלה נכתבה על-ידי א.ב יהושע. יהיה המניע לייחוס האופרה לכותב הליברית אשר יהיה - התרפסות בפני הסופר הנודע או אולי אמצעי שיווק - אין זה מכובד, שכן גם שותפות עם מחבר הליברית אין בה כדי לשלול מן המלחין את התואר "יוצר האופרה" שאין בלתו.
|
|
|
המחזאי האירי פרנק מקגינס (55) כתב את המחזה 'הביטו בבני אלסטר צועדים אל נהר הסום' בשנת 1985, והוא מספר את סיפור הקרב ההרואי של פלוגת חיילים איריים במלחמת העולם הראשונה. בהצגה מועלה סיפורם של 8 חיילים שמצאו מותם בקרב והמספר הוא מעין מת-חי, אחד מהקבוצה, שנותר לתאר בפנינו את אירועי ליל הדמים.
|
|
|
|