|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השיח הפמיניסטי והשיח הרב-תרבותי
|
האם פמיניזם עולה בקנה אחד עם רב-תרבותיות או שמא מנוגד לה? פרשנות ליברלית דמוקרטית של עיקרון הרב-תרבותיות מובילה לזהות מטרות ועקרונות בין הפמיניזם לבין הרב-תרבותיות
|
פמיניזם הוא "האמונה שאין לקפח נשים בגלל מינן, שיש להכיר בכבודן האנושי [...] ושנשים זכאיות להזדמנויות לחיים מספקים על-פי בחירתן החופשית כפי שזכאים לכך הגברים" (מולר-אוקין, 1998). האידאולוגיה הרב-תרבותית שואפת לקדם יחסי כבוד ודיאלוג אמִתי בין הקבוצות התרבותיות השונות המרכיבות חברה (ריינגולד, 2007).
דיון תאורטי שהתפתח בשנים האחרונות במקביל בשיח הפמיניסטי ובשיח הרב-תרבותי מתמקד בבחינת טיב הקשר בין שתי תאוריות אלו. במסגרת הפולמוס מוצגות שלוש גישות מרכזיות לגבי הסוגיה שלעיל. על-פי הגישה הראשונה קיימים מתח וקונפליקט בין האידאולוגיה הפמיניסטית לחזון הרב-תרבותי (מולר-אוקין, 1998). הגישה השנייה בפולמוס מניחה כי יש לאפיין את הקשר בין פמיניזם ורב-תרבותיות כקשר של ניגוד והשלמה (דהאן-כלב, 2005). ואילו הגישה השלישית קובעת כי רב-תרבותיות ופמיניזם שותפים זה לזה הן באשר לניתוח הדיכוי התרבותי המאפיין את החברות בעולמנו, הן לגבי היעדים הטרנספורמטיביים העומדים בבסיסן (ריינגולד, 2007).
תכליתו של מחקר עיוני זה היא להדגיש כי ניגוד בין רב-תרבותיות ופמיניזם מתקיים רק כאשר מתייחסים להגדרה לא רווחת במיוחד של המושג רב-תרבותיות. כאשר דנים ברב-תרבותיות כגישה ליברלית ודמוקרטית השואפת להעצים את כוחם/ן של בני/בנות קבוצות מיעוט תרבותיות, אתניות, מגדריות, גזעיות וכדומה, נוצר בין שתי הגישות קשר חזק של השלמה.
מכיוון שהשאיפה העיקרית של הרב-תרבותיות היא לשחרר בני/בנות קבוצות מיעוט תרבותיות (אתניות, מגדריות, דתיות ואחרות) מדיכוי תרבותי, חברתי ופוליטי, בין השאר באמצעות הענקת מקום מכובד למורשותיהם בתוכניות הלימודים ובקנונים הלאומיים, הרי שהחזון הפמיניסטי משתלב לחלוטין בחזון הרב-תרבותי.
לפיכך, פדגוגיה השואפת לקדם צדק חברתי ושוויון יכולה להישען במשולב על עקרונותיהן של שתי הפרדיגמות שהוזכרו. במסגרת ההרצאה יוצגו דוגמאות מישראל ומן העולם לשילוב בין רב-תרבותיות ופמיניזם בהגות ובמעשה החינוכיים.
|
|
- דהאן-כלב, ה' (2005). פמיניזם מזרחי וגלובליזציה – עידכון מצב הזרם. במפנה. מאוחזר ראשון ביוני 2006 מתוך [קישור]
- מולר אוקין, ס' (1998). הרהורים על פמיניזם ורב-תרבותיות. פוליטיקה, גיליון מס' 1, עמ' 26-9.
- ריינגולד, ר' (2007). פמיניזם ורב-תרבותיות: הילכו שתיים יחדיו? בהחלט כשנועדו. בתוך ל' ברץ, וא' גלעד (עורכות), הקול שלי הקול שלך – מגדר חינוך וחברה, עמ' 19-1.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
02/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/02/2009
|
|
ד"ר לאה ברץ, ד"ר רוני ריינגולד
|
|
השיח הפמיניסטי והשיח הרב-תרבותי
|
|
|
הרצאה זו מבקשת לבחון את מושג ה"קיפוח" (אבו-בקר, 2002, 2007), המשתקף בשירתן המתורגמת של נשים ערביות ישראליות. כתיבתן הוא ניסיון להציג תיאור גדוש, המנסה להבין את המשמעויות של תרבות באמצעות מיון של מובנים ושל משמעויות (גירץ, 1990). השפה במקרה דנן, זו המתורגמת, מעצבת ומייצגת את הנרטיב של כותבות דוגמת נדאא ח'ייר, פטאמה ד'יאב, סיאם דאוד ועוד. סוגיית התרגום מעלה קשיים אובייקטיביים בתהליך העבודה: חשיפה רק לחלק ממכלול הקורפוס של הכותבות, התבוננות בשירה שעברה את המסננת הפרשנית של המתרגם וההתבוננות בטקסט העברי, ולא על דרך השוואה לטקסט המקור.
|
|
|
|
|
תפיסת דמות האם ביצירתו של משורר מושפעת במודע או שלא במודע משני פרמטרים: נורמות התקופה שבה הוא פועל (גישה כללית), מחד-גיסא, ותפיסתו האישית-הפרטית את דמות האם (גישה ייחודית, המתבטאת גם בסגנון דבריו), מאידך-גיסא.
|
|
|
|
|
המחקר בוחן כיצד בלוגים לימודיים-אנונימיים של סטודנטים הופכים לזירה להעלאת בעיות אישיות אינטימיות וכיצד מין הכותבים משפיע על התכנים המתפרסמים, על האינטראקציות עם הקבוצה ועל שפת הכתיבה. בחלק מהמקרים הפורמט הווירטואלי המשיך לשמש במה אינטימית גם לאחר הסרת האנונימיות, כלומר לאחר הפיכתו ממעוגן במרחב וירטואלי לשיח אמִתי.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות הולך וגובר העיסוק המשפטי בהנקה, ובפרט בשילוב בין הנקה ובין המרחב הציבורי: הנקה בפומבי והנקה או שאיבה במקומות העבודה. להנקה ולשיח המשפטי עליה יש פוטנציאל פמיניסטי גדול מאוד: ביכולתם לעצב מחדש את המרחב הציבורי, באופן שיכיל פרקטיקות הנחשבות לנשיות באופן מובהק, ובשל כך הן מודרות לרוב מהמרחב. ההנקה והשיח עליה יכולים אף להוביל לחשיבה מחדש על הגוף הנשי ועל המיניות הנשית ולקעקע את השליטה הפטריארכלית בשני אלו. הם עשויים, אם כך, להוביל לקידומן החברתי של נשים, לשוויון מגדרי ולאוטונומיה נשית.
|
|
|
|
|
ההרצאה תציג מחקר המאתר לראשונה ומתחקה אחר מהגרות יהודיות שהגיעו לארץ-ישראל בשלהי המאה ה-19 ויצרו מקורות פרנסה עצמאיים במושבות העלייה הראשונה. במחקר זה אנו חושפות את הנשים שקולן לא נשמע, ולא נזכר כמעט, מתקופת ראשית ההתיישבות היהודית ואת העובדה שניתן ליצור סיפר (נרטיב) חדש, שעל פיו נשות העלייה הראשונה היוו ציבור אקטיבי בחיי היום-יום של היישוב המתחדש בארץ.
|
|
|
|
|
