ניר קלינגר עבר ב-7 מחזורים אירועים שמספיקים לעונה, אם לא לקריירה שלמה. הוא רשם שישה הפסדים רצופים עם הפועל באר שבע, הציע את התפטרותו וקיבל גיבוי מהבעלים, ניצח בקרב התחתית הגדול את הפועל חיפה, התפטר בשידור חי ואז זכה לביקורות מחלק ולמחמאות מאחרים. מי שהיה אחד השחקנים הגדולים שהיו כאן, הפך למאמן מצליח אבל לעיתים שנוי במחלוקת.
הוא האחרון שזכה עם מכבי ת"א באליפות, אבל הסתכסך עם הכוכבים הגדולים ושיחרר את אבי נמני וטל בנין. ברזומה שלו אפשר למצוא גם את עונת הגלקטיקוס הכושלת, מעבר בלא פחות מ-5 מועדונים בקפריסין (שבחלקם הצליח ובחלקם פחות) וחזרה ארצה בשביל לקבל את הבאר שבעים. בראיון מיוחד בתוכנית "מתמסרים" הוא דיבר על הכל.
"החלטתי על עזיבה בחודש יולי והרבה בשבוע האחרון", התייחס המאמן להתפטרותו, "הרגשתי מחויבות כי זה האופי שלי. ההיגיון אמר לי להמשיך אני אחד שנלחם ולא מוותר. במבט לאחור היו לי תהיות במהלך הקיץ אך ברגע שהחלטתי להמשיך אז המשכתי עם כל הכח וכל הרצון".
"התקשורת בארץ יש לה חלק מניהול סדר היום. אני לא מתקומם, אבל זו לא נחלתי הבלעדית. כל מאמן עובר את זה. כשמשהו לא עובד, גם אם זמנית, מטבע הדברים הארנגיה והסביבה רוצה דם או היפרדות. זה לא קל. לא נלחצתי וזה לא עשה לי רע. הקהל היה איתי הגון. איום? הצעד שלי היה חריג והוא גרם להרבה שמועות. זה טיעון פאתטי. גם בעבר לא חששתי מלחץ או קללות או איומים. זכותו של הקהל להביע את מורת רוחו. הפגיעה ברכב? לא פחדתי. אלו היו ילדים לעומת הפעם הקודמת".
המאמן התייחס כמובן גם לבעלי הקבוצה, אלונה ברקת, ולקיצוץ בתקציב: "מערכת היחסים שלנו היתה מעולה בשנה שעברה. העונה שמרנו על כבוד הדדי. היו מחלוקות ו-ויכוחים מקצועיים מטבע הדברים. אני יודע שאצל אלונה זה רגיש, אבל הכסף מגיע מאלונה. היא מביאה כסף מהבית וזכותה לקצץ אבל גם זכותי כמאמן להביע את דעתי המקצועית. בכנות, מערכת היחסים שלנו לא צריכה להיפגע".
"נעים לעבוד עם אלונה אבל גם מורכב. בדעותיי אני תומך בפמיניזם, באתי מוכן לעבודה מול בוס שהיא אישה. לא חושב שזה עד כדי כך שונה מלעבוד מול גבר. קיבלתי ממנה ביטחון ופתיחות מלאה וזה עבד".
כשנשאל מדוע לא התפטר בקיץ, ענה קלינגר: "להביא שחקנים לב"ש זה אומר שצריך לשלם להם יותר מאשר במרכז. לשחקנים יש ביקוש במרכז ולכן שחקנים מובילים לא ירצו לבוא. לצערי בב"ש לא זכו בתארים הרבה שנים וכיום השחקנים מסתכלים על הכיס קודם כל. לא שמעתי מאף שחקן שהוא רוצה לבוא כי יש קהל וכו'. זו הבעיה, לגייס שחקנים. חשבתי שבאר שבע יכולה להגיע קרוב לתארים כשראיתי שזה לא הולך בכיוון עזבתי. הקהל כן קיבל אותי ואני לא בא בטענות. בכל מועדון זה קורה שמקללים אם לא מצליחים. היתה אנרגיה טובה בשנה שעברה ויכולתי להחזיק מעמד ולהישאר".
לאחרונה הועלו שמועות כי ברקת דיברה עם מאמנים אחרים בזמן שקלינגר שימש כמאמן. "אלונה התייעצה עם גוטמן? הוא כמו אחי. אנחנו חברים מילדות. זה שאלונה התייעצה איתו, זה סתם ספוקלציה שזה מה שגרם לי לעזוב. ממש לא".
אז מה הסיבה שבגינה הוא עזב? "הרגשתי משהו. יש הרבה סיבות. הרגשתי שלא אוכל להגשים את הרצונות שלי שם. לא יכולתי לעמוד ביעדים המקצועיים. בסוף הקהל הוקיע אותי. לא חושב שהקהל הזה נתן כזה יחס למאמן אחר. כשהרגשתי שיש שם שבר, זזתי הצידה. אולי עם מאמן אחר וציפיות נמוכות יותר יתחבר להם יותר", הוסיף המאמן.
כשנשאל לגבי הפתיחה הרעה של ב"ש ענה: "אין לי מה להתחבא יש תוצאות רעות מאוד ולכן זה כישלון שלי. אבל כישלון מודדים לאורך זמן. אני אימנתי ועבדתי וראיתי את הקבוצה ויש תקופות רעות שאפשר לעבור. צבאיי? לשוער הזה יש תכונות טובות, גם לזר שהבאנו ועזב בגלל המשפחה. הבלאגן הוציא אותם מפוקוס. הוא לא שוער רע, אך במשחקים ששיחק הוא היה כישלון שלו ושלי. בקונסטלציה אחרת הוא יכול היה להיות גדול".
במשך תקופתו בבירת הנגב, הגיעו למאמן הצעות מקפריסין ומפמגוסטה. "הייתי יכול ללכת בינואר הקודם. לא הלכתי כי לחצתי יד והייתי תחת חוזה. לא אברח ממקום עבודה זה לא אני. הם פנו לשום ואליי במקביל, הנשיא התקשר אליי ישירות ורוצה אותי למר. הסכומים מכובדים. מה אעשה, אעזוב? זה היה הורס את שמי למען בצע כסף. זו דרך החיים שלי. בדיעבד אני מצטער, אבל לא הייתי עוזב באמצע".
"טעיתי שחזרתי מקפריסין בקדנציה הקודמת. חזרתי בגלל משפחה. יש לי ילדות שעושות בגרויות. אני נראה מחוספס אבל אני רגשן. עקרונות ומשפחה באים לפני כסף ועבודה. הגענו להחלטה כמשפחה שרוצים לחזור. היה קשה לעזוב כי היה מקום מדהים. יותר קל להיות מאמן שם מאשר בארץ. ברחוב מתייחסים כמו סמרטוט למאמן. הצעד שעשיתי עשה פה משהו. החזרתי את הכבוד למאמנים. למה תמיד הבחורה צריכה לזרוק את הגבר? אני משווה את זה לקבוצות ומאמנים. אין כבוד. מאמן החליט שלא טוב לו ורוצה ללכת, אז מה קרה.. ויתרתי על כסף. אני לא לוקח חצי שקל מב"ש בעזיבה שלי. בקפריסין גם הנשיא ועד המוכר בקפה יפנו אליך בתור קואץ' או מיסטר משם זה מתחיל. פה בארץ קוראים לי ניר. גם השחקנים, חוץ מהזרים שחונכו לכך מילדות. אני לא רוצה לחנך את העולם אבל זה מראה כמה יכול להשתפר כאן".
"לא קיבלתי החלטה על כך שאני לא אעבוד כאן. רק כמה ימים אני בבית. אני מאמן 13 שנה כמעט ללא הפסקה, אבל אני לא רוצה לסגור דלתות. מאמן בארץ זה סבל נוראי. זה בולשיט מי שאומר שהוא נהנה כולם סובלים. מי שיגיד ההיפך הוא שקרן. 48 שעות אחרי שהתפטרתי הייתי יכול לחתום בקבוצה שלא אגיד את שמה אך לא עניתי לטלפון. רציתי למנוע את התהליך שיהפוך אותי לחתרן תחת קולגות שלי. גם לאלונה הוצעו מאמנים כשאני עוד הייתי שם. היא הייתה הוגנת ולא חיפשה להחליף אותי. כשמישהו מריח דם, בעיחקר סוכנים ומקורבים מתחילים לחתור ולטלפן. כל אחד ודרכו, זו לא הדרך שלי.
ואי אפשר בלי התייחסות לתקופה ההיא במכבי ת"א. "הרגע בו החלטתי להיפרד מבנין ונמני, בא לא רק ממני אלא כחלק ממערכת. היא נשקלה היטב מסיבות מקצועיות וגם אחרות. זו אחת ההחלטות המדוברות ולא פופולריות, זו החלטה קשה. לוני לא השאיר אותי לבד. לא משחצנות בשני המקרים. כשאני שם, הזרקור הולך אליי. אני הייתי צריך לבצע כי אני הייתי המאמן ולא לוני. אני לא חושב שהרציקוביץ' פחד. אני חושב שלוני הגיע עם מכבי להישגים ואף אחד לא ייקח את זה ממנו. גם איתו אני בקשרי חברות. עם נמני גיהצתי וסגרנו את הנושא. גם עם טל בנין עוד לפני זה".
"לא אמרתי למצלמה שנמני מסוכן. היינו בתקופה לחוצה אני איש שלום ולא בעד מלחמות. אף אחד בכדורגל הישראלי לא יכול לומר שהוא מסוכסך איתי. אני תמיד ישר ואומר הכל בפנים גם לשחקנים. לפעמים זה עושה צרות אבל עם אבי היינו תחת לחץ ולקחנו החלטות כבדות. התקשורת, רגשות והקהל היו מעורבים. עבדתי איתו בקיץ. הוא עשה צעד חכם כשהלך לנישה שלו וגם הוא מבין כיום שמה שהיה בעבר צריך לשים מאחור".
בשנה שעברה, קלינגר נפרד מכוכבו הגדול, מאור מליקסון לטובת ויסלה קרקוב. "לא הייתי שלם עם ההחלטה לתת לו ללכת. בדיעבד זו הייתה אחת הטעויות הכי גדולות שלי כמאמן. עם מליקסון היינו יכולית להגשים חלומות ולהגיע לאירופה ולעוף הלאה. זו הייתה קבוצה עם אנרגיה טובה הקהל וחדר ההלבשה היו משהו נדיר. אלונה לא רצתה למכור אותו בכלל, אבל זו סיטואציה בלתי אפשרית. היינו חייבים לתת לו ללכת. אם הוא היה נשאר, הייתי עדיין מאמן וקרוב לצמרת. בטוח. עשינו טעויות רבות והרגשנו כשעזב שמשהו מתפרק".
"הוא התייעץ איתי בעניין נבחרת פולין אבל אני לא רוצה לחשוף כי זה בינינו. אני אישית הייתי קפטן נבחרת אבל אם אשים את עצמי בנעליו בהחלט יש התלבטות. אני שמח שהוא מצליח".
לקראת סיום הוא התייחס לעתידו ועתיד הנבחרת: "הלוואי ואוכל לאמן בחו"ל שוב. גוטמן הכי ראוי לנבחרת אם ייתנו לו לעבוד ותהיה בנייה נכונה סביבו, הוא לא ייפול. להיות עוזר המאמן שלו? אולי, הלוואי. הבעיה בנבחרת זה לא רק השחקן הישראלי. אין מנהיגים, ויש בעיות נוספות. אני? לא צריך לשווק את עצמי. ברור שזו תמיד שאיפה. גם כשחקן זה היה עבורי הטופ. שחקנים מגיעים בקלות היום לנבחרת".