ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, ושר הביטחון,
אהוד ברק, עומדים לסכם בסוף השבוע בניו-יורק את המתווה לקיצוץ בתקציב מערכת הביטחון ב-2012 ואילך. זאת, בנוסף להגברת השקיפות בתקציב המערכת. לפי ההסכם שעליו חתם נתניהו ביום שלישי בערב, לפני שהמריא לארה"ב, בסיס תקציב הביטחון יקטן ב-3 מיליארד שקל בשנה, החל בשנה הבאה.
נתניהו חתם על ההסכם ביום שלישי, בתום שיחת ועידה עם ראשי האוצר וראשי מערכת הביטחון. במשרד האוצר קיבלו את ההסכם בסיפוק רב, על גבול השמחה. להחלטה להקטין את בסיס תקציב הביטחון השפעה רבה על החלטות ועדת טרכטנברג, שכן היא מפנה מקורות כספיים גדולים לביצוע המלצות הוועדה. ואולם, לא כל הסכום יועבר לוועדת טרכטנברג. הסכום המדויק ייקבע במפגש בין יו"ר הוועדה, פרופ' מנואל טרכטנברג, וראש אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ.
המלצות ועדת טרכטנברג צפויות להתייחס לטווח הקצר - המלצות שייושמו מיידית במטרה לספק את תנועת המחאה החברתית - ולטווח הארוך. ההחלטות הבולטות של הוועדה צפויות להיות רב-שנתיות, לטווח של חמש שנים. ההחלטה לקצץ בבסיס תקציב הביטחון ב-3 מיליארד שקל בשנה, אם לא תטורפד בפגישה בין נתניהו לברק, עשויה להעמיד מקורות כספיים ניכרים לרשות הוועדה.
קיצוץ ראשון מאז 1992
ההסכם עליו חתם נתניהו ביום שלישי בערב בנוי על שני יסודות - קיצוץ בבסיס תקציב הביטחון, הקיצוץ הראשון האמיתי בתקציב המערכת מאז 1992 (כשיצחק רבין היה ראש ממשלה וגם שר הביטחון), והגדלת השקיפות בתקציב הביטחון. אדריכלי ההסכם סבורים כי דווקא הגדלת השקיפות היא ההישג החשוב יותר, שכן הסכמים כספים ניתן לשנות. כדברי אחד מאדריכלי ההסכם, "כסף טס מצד אחד לצד השני תוך רגע", אבל מהלך להגברת השקיפות אינו יכול לחזור אחורה.
תקציב הביטחון המקורי ל-2012 הוא 55.8 מיליארד שקל. המשמעות של ההחלטה שנתניהו קיבל ביום שלישי, לאחר דיונים ארוכים בין משרדו למשרד האוצר ולמשרד הביטחון, היא כי תקציב הביטחון יפחת ב-2012 ל-52.8 מיליארד שקל. העובדה כי הקיצוץ נעשה בבסיס אומרת כי 52.8 מיליארד שקל יהיה הסכום שעל בסיסו יקבע תקציב הביטחון ב-2013 ואילך.
בפועל, תקציב מערכת הביטחון לא יקטן ב-2012 ב-3 מיליארד שקל. זאת, עקב שיפוי חד-פעמי של 1.5 מיליארד שקל שתקבל מערכת הביטחון. השיפוי יגיע ממקורות האוצר, בגין המסים שהיא משלמת על סולר לצוללות ולטנקים. מערכת הביטחון ביקשה לקבל פטור קבוע מהמס על סולר שהיא משלמת, בסכום של 2 מיליארד שקל בשנה, אך מבוקשה לא ניתן לה. בסופו של דבר, הסכימו הצדדים על פתרון מאוד לא אלגנטי של שיפוי, כדי שלא לפגוע ברשות המיסים.
בנוסף, תקבל מערכת המס מהאוצר החזרות כספים קבועות וזמניות, שיהפכו את קיצוץ ה-3 מיליארד שקל ב-2012, לקיצוץ בפועל של פחות ממיליארד שקל. ב-2013, כפי שמסתמן כעת, הקיצוץ בפועל יהיה קרוב יותר ל-2 מיליארד שקל, והוא צפוי לגדול בשנים שאחרי כן.
שקיפות בשכר
בתחום השקיפות הושגה פריצת דרך של ממש. שתי פגישות רמות דרג שנערכו באחרונה - הראשונה בין נבחרת של בכירי האוצר וראשי משרד הביטחון והשנייה של בכיר במערכת הביטחון ובכיר באוצר - הסתיימו בטריקת דלת.
עד כה, החשב של משרד הביטחון, ששייך למשרד האוצר, היה מוגבל בפעילותו בכל מה שקשור לנושאי שכר ותנאי שכר במערכת הביטחון. בניגוד למקובל בכל משרדי הממשלה האחרים, שם חשב המשרד (שהוא איש אוצר) מחובר למחשב השכר של המשרד.
לפי הסעיפים בהסכם שעליו חתם ראש הממשלה - שעליהם אנשי מערכת הביטחון בראשות ברק, ינסו בימים הקרובים לנהל מלחמת מאסף - לחשב משרד הביטחון תהיה, מעכשיו, אפשרות להתחבר למערכת המחשבים של משרד הביטחון, לעקוב אחרי ביצוע התקציב של המשרד ולראות לאן מועברים הכספים. החשב והאוצר לא יהיו שותפים לקבלת ההחלטות ביחס לביצוע תקציב הביטחון, כפי שהם לא עושים באף משרד ממשלתי, אך תהיה להם יכולת של פיקוח ובקרה.
פריצת דרך חשובה נוספת היא בתחום השכר. עד כה, נוהלו כל נושאי השכר בצה"ל על-ידי אכ"א (אגף כוח אדם) - כולל קביעת קריטריונים, ביצוע, פיקוח ובקרה. מרגע שנתניהו ייתן אור ירוק לביצוע ההסכמים שנחתמו ביום שלישי, ייהנה האוצר משקיפות מלאה בכל נושא השכר בצה"ל. מעתה, הממונה על השכר באוצר יוכל לאשר או לפסול הסכמי שכר במערכת הביטחון ובצה"ל. כך, ייתאפשר לממונה לפסול סעיפים והטבות שאינם מקובלים במגזר הציבורי.
מנכ"ל משרד רה"מ המתפטר, איל גבאי, ניהל את המו"מ על ההסכמים החדשים בין משרד ראש הממשלה למשרדי האוצר והביטחון. גבאי הוא גם חבר בכיר בוועדת טרכטנברג. סגן הרמטכ"ל, יאיר נוה, מנכ"ל המשרד,
אודי שני, וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, תת-אלוף ראם עמינח, ניהלו את המו"מ מטעם משרד הביטחון. מטעם האוצר ראש אגף תקציבים, גל הרשקוביץ, סגנו לנושא תקציב הביטחון, מאיר בינג, ורכז הביטחון באגף התקציבים, נח הקר, ניהלו את המו"מ.
במשרד הביטחון אמרו בתגובה כי "מנכ"ל משרד הביטחון מכחיש את הפרסומים בדבר סיכום כביכול על קיצוץ בתקציב הביטחון. משרד הביטחון קורא לכלי התקשורת שלא ללכת שבי אחר ספינים של בעלי עניין". גורמים ביטחוניים אמרו ל-TheMarker כי "אם האוצר רוצה להתהדר על פיקוח על תקציב הביטחון - שיבושם לו - אבל מדובר בקשקוש מקושקש.
"כבר היום, חשב משרד הביטחון, צחי מלאך, שהוא איש האוצר, מאשר כל הזמנה של מערכת הביטחון ולמטה האוצר בירושלים יש גישה ישירה למחשב מערכת הביטחון. למערכת הביטחון אין כל בעיה עם פיקוח של האוצר - יש לו בעיה עם ניסיון לשלוט בתקציב הביטחון. לזה, כמובן, לא נסכים. לצחי מלאך יש שלוש עובדות במשרה מלאה שכל תפקידן הוא ביקורת על שכר אנשי הקבע".
