סבלנות חברים, סבלנות

סבלנות חברים, סבלנות. אני פותח במילים אלו כי נכון, התוצאות אמש בכללי היו מאכזבות למעט מכבי חיפה. היכולת של שלוש הקבוצות, מכבי ת"א, הפועל ת"א ומכבי חיפה היא עדיין לא הדבר האמיתי, אבל אל תשכחו שלושה דברים מאוד בסיסיים: בכדורגל מסתכלים לטווח הארוך, ולא לקצר, שלוש הקבוצות עם סגלים ומאמנים חדשים ודבר שלישי, צריך זמן כדי להתחבר.

אל תשכחו כמה שחקנים עזבו את מכבי חיפה בתחילת העונה. מדובר בקבוצה חדשה עם חבר'ה צעירים, שוער חדש ובלמים שחלקם לא שיחקו מעולם בליגת העל. תרצו או לא, מכבי חיפה היא קבוצה חדשה ורק הזמן יגיד אם המועדון הגדול הזה יצליח שוב לשחזר מה שהוא מפגין ב-20 השנים האחרונות – יציבות, כדורגל טוב וניהול נכון. אל תשפטו את החבר'ה החדשים האלו אחרי חודש של משחקים.

אין לי ספק שאלישע הוא האיש הנכון לחבר חבורת שחקנים חדשה שכזאת. השקט, הרוגע והנעימות שלו, עושים חדר הלבשה טוב. את התוצאות נראה מאוחר יותר.

אלישע לוי. האיש הנכון לחבר את מכבי חיפה (יוסי ציפקיס)

התוצאה במשחק של מכבי לא משקפת. נכון, בשיקטאש היתה טובה הרבה יותר, אבל ברגעים מסוימים מכבי תל אביב הראתה שיש לה השנה קבוצה טובה, רעבה ואמביציונית. מוטי והשחקנים, אל תתייאשו מתוצאה אחת, זה לא משנה אם הפסדתם 2:1 או 5:1, תמשיכו בדרך שלכם, זו הדרך הנכונה. זו הדרך שתביא תארים, הצלחות וזה יוביל את שחקני הקבוצה בסופו של דבר להגיע לנבחרת ישראל ולאירופה.

ונסיים בהפועל תל אביב. אני לא רוצה להישמע כדוברו או עורך דינו של דרור קשטן, אבל הפעם הוא צודק. הפועל תל אביב עשתה שנתיים יוצאות מן הכלל אבל אל תשכחו, אניימה, דה סילבה, ערן זהבי, שכטר, ורמוט ובונדר או בקיצור כל הכוכבים שהיו בהפועל תל אביב עזבו. כל ההרכב זה לא אותו דבר והסגל חדש לגמרי.

הפסיקו עם קריאות הגנאי לדרור קשטן (שי לוי)