ביהמ"ש קיצץ במזונות לילדים המסרבים לפגוש את אביהם

ילדים בני 13 המסרבים מזה שלוש שנים לפגוש את אביהם, יאבדו מחצית מן המזונות שהוא משלם עבורם. אם יעמדו בסירובם גם כאשר יגיעו לגיל 15, ייפסק לחלוטין תשלום המזונות. כך קבע (4.9.11) שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, נפתלי שילה. המזונות ייפסקו לחלוטין בגיל 15, משום שהרבנות הראשית קבעה שעד גיל זה חלה על האב חובה לפרנס את ילדיו מדין צדקה.

ההורים התגרשו בשנת 2003, הילדים גרים עם אמם ונקבעו הסדרי ראייה בין האב לבינם. בשנת 2007 חלה החמרה משמעותית במצב בריאותו של האב, הוא הוגבל ביכולת הפעולה שלו עם ילדיו והם החלו למעט בביקורים אצלו בטענה שמשעמם להם. הבן ניתק את הקשר עימו באוגוסט 2008, והבת - חודשיים מאוחר יותר.

המומחית שמינה בית המשפט קבעה, כי הילדים החליטו "להתגרש" מאביהם, ללא סיבה משמעותית. לדבריהם, הם רואים באב מטרד מיותר, ובן-זוגה של אמם מהווה עבורם תחליף-אב. עוד ציינה, כי האב מוכן לעשות כל מאמץ על-מנת לראות את ילדיו, אך הם עומדים בסירובם בלא לתת נימוק של ממש לכך. הם גם דחו את הצעתה של המומחית, לפגוש אותו לשעה בשבוע בסרט או במסעדה.

שילה קבע, כי אכן מדובר ב"בן מרדן" אשר לפי הפסיקה ניתן לצמצם את המזונות עבורו. לדבריו, האם לא הסיתה את הילדים - אם כי נתנה לכך יד בתחילת הסרבנות לפני שלוש שנים - אך גם לא עשתה מאמץ כלשהו לשכנע אותם להיפגש עם אביהם. מאחר שכיום משלם האב בגין הילדים רק 2,500 שקל לחודש, בדק שילה את מצבו הכספי ומאידך-גיסא את זה של האם. הוא הגיע למסקנה, כי מצבו של האב בכי רע, בעיקר בשל מצבו הבריאותי, בעוד האם חיה ברמה גבוהה והילדים נהנים מ"רמת חיים שאינה נמוכה כלל".

שילה מסכם: "הילדים כבר אינם תינוקות וחובתם לכבד את אביהם. אף אם הביקורים לא תמיד יהיו הכי נעימים להם ומשחקים עם החברים או מול המחשב הם יותר אטרקטיביים עבורם, ילדים הרואים באביהם 'מטרד מיותר', צריכים לשאת בתוצאה של התנהגותם זו". לדבריו, בפסיקה אומנם הוגדר לעיתים "ילד מרדן" כמי שמתנהג לאביו באופן גס ומעליב, אך "התעלמות מוחלטת מקיומו של האב תוך הבעת עמדה כי הם רואים באדם אחר (בן-זוגה של האם) כאביהם 'למעשה', מהווה התנהגות פוגעת ומעליבה לא פחות מחרפות וגידופים. לעיתים התעלמות מוחלטת מהווה עלבון צורב יותר מדברי נאצה".

עוד אומר שילה, כי יש לתת לאם תמריץ לשנות את התנהגותם של ילדיה, בפרט כאשר היה עליה להסביר שאביהם זקוק להם דווקא בעת מחלתו. "אם היא לא עושה כן, עליה לשאת בתוצאות הכלכליות של התנהגותה", קובע שילה. האם חויבה לשלם לאב 10,000 שקל ולהחזיר לו את ההוצאות בגין המומחים שמימן.