עודד בן-זאב, בעליה של הווילה בקיסריה בה צולמה הסדרה "קחי אותי שרון", ישלם 450,000 שקל לצברית שפאן, האדריכלית שתכננה את הווילה. התשלום הוא בגין שכר טירחתה של צבאן והלוואות שהעניקה לבן-זאב, אך לעומת זאת נדחתה תביעתה בטענה להפרת זכויות היוצרים שלה.
שופטת בית משפט השלום בחיפה,
אילת דגן, דחתה (21.8.11) את טענותיו של בן-זאב לפיהן הוא רשאי היה לקצץ את שכרה המוסכם של שפאן לאור ליקויים רבים וקשים שהתגלו בעבודתה. היא חייבה אותו לשלם לשפאן את מלוא שכרה, תוך תוספת עבור שורה ארוכה של שינויים שביצעה בווילה על-פי דרישתו, ובסך-הכל - 155,000 שקל.
חוות דעת מומחה
עוד קיבלה דגן את טענתה של שפאן בדבר הלוואות שהעניקה לבן-זאב, ודחתה את טענתו לפיה גם מסכומים אלו הוא זכאי לקזז את הנזקים להם טען. דגן מציינת, כי בן-זאב לא הציג חוות דעת של מומחה בדבר הליקויים להם טען, ולפיכך אין לקבל טענות אלו. היא גם ציינה, כי בן-זאב ניהל בעצמו את הבנייה, המשיך להעסיק את שפאן למרות טענותיו ומעולם לא דרש ממנה פיצוי כלשהו. "בבית המשפט התגלתה עדותו כפתלתלה, לא אמינה, מרובת סתירות והכחשות שאין מאחוריהן דבר, זולת הכוונה להמשיך ולהתעמר בתובעת בחסות ההליך המשפטי הממושך", אומרת דגן.
שפאן תבעה מבן-זאב פיצוי גם על הפרת זכויות היוצרים שלה, לאחר שבראיון למגזין "בניין ודיור" העלים את שמה ואף אמר שהעבודה האדריכלית על הווילה הייתה שולית. חלק זה של התביעה נדחה לאחר שדגן קבעה, כי לא כל יצירה אדריכלית מוגנת על-פי חוקי זכויות היוצרים, ועליה להיות מקורית על-מנת לזכות בהגנה זו. הווילה הנדונה, קבעה, אינה עומדת בתנאי של המקוריות, שכן גם שפאן הודתה שיש בה השפעה רבה של הבנייה המרוקאית.
עם זאת, חייבה דגן את בן-זאב לפצות את שפאן ב-30,000 שקל על עוגמת הנפש שגרם לה כאשר התראיין לביטאון. היא אומרת: "הוכח כי הכתבת שאלה את עודד מי האדריכל ועודד השיב שהיה אדריכל בעל תרומה שולית ולאחר שנשאל שוב ושוב אמר שבכלל לא היה אדריכל. תשובתו זו היא כמובן אינה אמת. נראה כי התעקשותו של עודד לא להזכיר את שמה של צברית כמתכננת וחוסר הנכונות ליתן לה את הקרדיט על חלקה נבע מצרות עין, התעמרות בצברית וחוסר הגינות בסיסית, כפי שנהג בה לכל אורך הדרך בסירובו לשלם את שכר טירחתה וההלוואות שהעמידה לרשותו, לצד רצון לקדם את עצמו בפרויקטים כאלה עתידיים באופן שכל העבודה תעבור דרכו תוך חסימת פנייה עצמאית לאדריכל". דגן דחתה את תביעתה של שפאן נגד "בניין ודיור" לאחר שקבעה, כי הביטאון לא יכול היה לדעת האם יש לה זכויות כלשהן בווילה - מה עוד שכאמור נקבע, כי אין לה זכויות כאלו.
