"כשאתה לוקח חלק מהחיבוקים, אתה יכול לומר שאולי זה תמים. הקושי שאדוני צריך להתמודד איתו הוא ההצטברות". כך אמרה שופטת בית המשפט העליון,
מרים נאור, בתחילת היום השני (ד', 10.8.11) בערעורו של הנשיא לשעבר
משה קצב. ההערה כוונה לעו"ד ציון אמיר, שהחל לטעון בנושא ההרשעות במעשה המגונה נגד ל' וההטרדה המינית נגד ה'.
אמיר טען, כי מעולם לא הוגש בישראל כתב אישום בשל חיבוק, והאשים את המשטרה בכך שחיפשה מתלוננות נגד קצב. נאור הגיבה באומרה, כי ניצב יואב סגלוביץ, שהיה ראש אגף החקירות, העיד "כיצד האינפורמציה זרמה אליו בעודו יושב על כסאו במשרד". אמיר השיב בספרו כיצד המשטרה חקרה את א"פ, אישה בת 70, שטענה שגם היא הוטרדה בידי קצב. "האווירה שנוצרה היא של זימה על כל צעד וצעד", טען.
"דמותו כל כך הושחרה"
נאור ציינה, כי לגבי תלונותיהן של ל' וה' יש חיזוק משמעותי מזמן אמת. "עלתה טענה לגיטימית שהן הצטרפו לחגיגה, אבל אנחנו מוצאים לגבי שתיהן שבזמן אמת הן הגיבו. עם זה אדוני צריך להתמודד. אדוני יכול למתוח ביקורת על סגלוביץ; זה לא מקדם אותנו", הוסיפה. השופטת
עדנה ארבל הזכירה, כי על ההגנה להתמודד עם קביעות המהימנות של בית המשפט המחוזי. ואילו השופט
סלים ג'ובראן אמר, שעל ההגנה להתמודד גם עם גירסתו של קצב, אשר תחילה טען שלא אירע דבר, וכעת מעלה את האפשרות של יחסים בהסכמה.
אמיר המשיך: "בית המשפט ער פעם אחר פעם בשינויים בגרסאות של המתלוננות ואפילו לשקרים, ובכל הפעמים הוא מקבל למרות זאת את עדויותיהן, או שהוא אומר שאין בכך כל רבותא ומדובר בהתנהגות אופיינית לקורבנות עבירות מין. זה שסתום ביטחון: בכל מקום בו ניצבים בפני איזושהי מהמורה, חוזרים לפורמולה הזאת. אומרים לנאשם: אינך יכול להתגונן, זו רוח רפאים שבאה משום מקום ומשתלטת על האולם. כשאנחנו עושים את הניתוח שבית המשפט לא עשה, אנחנו רואים שיש סימן שאלה גדול לכל אחד ממרכיבי העבירה. דמותו [של קצב - א.ל.] כל כך הושחרה, שכל חיבוק תמים הפך להיות עבירה".
ג'ובראן שאל את אמיר לגבי דברי ההגנה וקצב עצמו, לפיהם אין הם מייחסים לה' עלילה. אמיר השיב, כי מדובר בנימוס בלבד. "כאשר אמרנו משהו נגד המתלוננות, האשימו אותנו בהכפשה. כשאמרנו פעם מילה טובה, משתמשים בזה נגדנו", הוסיף. "על גירסתה של ה' אומרים שהיא גירסה מתפתחת, ואילו הנאשם זכה לקיתונות של בוז כאשר אמר שאינו זוכר פרט זה או אחר".
לטענת אמיר, קצב העניק לה' חיבוק תמים - כפי שאמרה היא עצמה בעדותה במשטרה, ולא כפי שגרסה ברענון בפרקליטות ערב עדותה במשפט. הוא ביקש מביהמ"ש העליון לא לקבל את ההסבר שנתן ביהמ"ש המחוזי לשינוי זה, ולפיו ה' לא רצתה להיות חלק מהתיק נגד קצב. נאור העירה שוב ושוב לאמיר, כי עליו להתמקד בטענות המתאימות לערכאת הערעור ודרשה ממנו להתקדם. אמיר מצידו אמר, כי ייתכן שהגיעה העת שבית המשפט העליון ידון מחדש בהלכות הנוגעות למהימנות ולהתערבות ערכאת הערעור בה.
"אם מאיצים בי - אני מתפטר או מתעקש"
מכאן עבר אמיר לראיות התומכות לגירסתה של ה'. "אם יסתבר שיש עדויות כאלו - אני מסיר את הערעור בסעיף הזה", הצהיר. לטענתו, היא סיפרה לאחרים על החיבוק של קצב משום שראתה בכך אות של חיבה וכבוד מצד הנשיא, דבר שגרם לה להתרגשות. עוד אמר, כי רק בשנת 2009 - ערב עדותה - טענה ה' שבכתה בעקבות האירוע, וכי אין לקבל גם את עדותו המסייעת של אביה.
לאחר שעה של טיעון, התנגש אמיר במישרין עם השופטים, לאחר שנאור דרשה ממנו שוב להתקדם. אמיר טען בתגובה, כי בית המשפט מסתכל על השעון והוסיף: "זה מחזיר אותו בדז'ה-וו ל-2010-2009. אני החלטתי שבכל תיק שמאיצים בי, אני מתפטר או מתעקש". נאור השיבה, כי הוא כבר שטח את טענותיו על פני 300 עמודים ועליו לזכור שהוא טוען בפני מי שקראו את הטיעונים והראיות.
רק, לכאורה, לפי שעה
