יום אחד אהיה תאגיד

מי לא שמע על קבוצת האחים עופר, תשובה אחזקות, או אידיבי (IDB). חברות ענק אלה הן בעלות עוצמה והשפעה אדירה על המשק. במילים אחרות, הן מייצרות הרבה חדשות למדורי הכלכלה של אמצעי התקשורת, ויש להן מכנה משותף נוסף - הן כולן חברות אחזקה.

אי.די.בי למשל היא קבוצה עסקית שכוללת 4 חברות אחזקה: "כלל תעשיות וניהול", "כור תעשיות", "כלל אחזקות, עסקי ביטוח", ודיסקונט השקעות". כאשר, לכל אחת מהן יש בעלות על מספר גדול של חברות במגוון תחומים (תקשורת סלולארית, נדל"ן, פיננסים, תעשיה, קמעונאות, ועוד). בגלל הדומיננטיות של חברות אלה נקשר המונח, "חברת אחזקה", בתודעה, לחברות הגדולות. יחד עם זאת, במציאות, גם חברות קטנות יכולות להתארגן במבנה כזה, ויש בהחלט מצבים שבהם זו תהיה האפשרות היעילה יותר.

עסקים פורחים

יש בעלי עסקים שבונים עסק קטן לתפארת. העסק מתפתח, משתנה, ואף מתפרש למספר פעילויות מצליחות, ויציבות. כאשר זה המצב, הבעלים צריך לשקול כיצד לארגן את מבנה העסק. הוא יכול להפוך כל אחת מהפעילויות לחברה עצמאית בע"מ. במקרה כזה, הוא הופך להיות הבעלים של מספר חברות, שכל אחת מהן היא ישות עסקית נפרדת.

האפשרות השנייה ששווה לבחון היא הקמת חברת אחזקות, המחזיקה רק את המניות של כל החברות שבבעלות אותו אדם. זהו מבנה קלאסי ופשוט, שמתאים למקרים רבים ואותו צריך להכיר ולהבין, מפני שחברת-האם מוסיפה ערך לחברות המוחזקות:

• כאשר יש רווח בחברה שמניותיה מוחזקות על-ידי אדם פרטי, כל משיכת רווח (בשפה המקצועית זה נקרא גם "משיכת דיבידנד") מחויבת במס. המס משתנה מעת לעת. כיום הוא עומד על 25%. זאת אומרת שרבע מהכסף הולך למדינה. לעומת זאת, אם המשיכה מתבצעת על-ידי חברת אחזקות, הכסף אינו מחויב במס. כאן חשוב לציין שאם האדם שמחזיק בחברת האחזקות ימשוך את הכסף ישירות לחשבונו הפרטי הוא עדיין יצטרך לשלם מס. אבל כל זמן שהכסף נשמר בחברת האחזקות הוא לא מחויב, ולכן הסכום שזמין להשקעה גדול יותר.

• מבחינה משפטית, ההגנה על בעל החברה גבוהה יותר וזאת משום שהוא אינו הבעלים הישיר של הפעילויות. אם יש תקלה, התביעה תלך לחברת האם. זה לא בלתי אפשרי לתבוע גם אותו אבל זה נדיר יותר. כך שההגנה המשפטית כאן חזקה יותר, ולכן הסיכון קטן יותר.

כאשר החברה גדלה והופכת להיות עסק בינוני (או אם היא מלכתחילה בגודל בינוני), בעל העסק יוכל ליהנות מיתרונות נוספים של מבנה חברת אחזקות:

• מניות החברה המוחזקת (חברת-הבת) נחשבות כנכס של חברת האחזקות ויכולות לשמש למימון פעילויות נוספות כבטחונות. ניתן גם לנתב את כל הרווח לחברת-האם ומשם להשקיעו כיחידה אחת. כך היה במקרה של המשביר: ב-2009 הפכה קבוצת המשביר לצרכן לחברת אחזקות. החברה הציגה מבנה ארגוני חדש עם 3 זרועות: "ניו-פארם", "המשביר קמעונאות", ו"קלאב 365 ." קבוצת המשביר הודיעה שמטרת המהלך היא להציף ערך, וליצור מבנה שיקל עליה לבצע מהלכים לגיוס כספים עבור פיתוח עסקי - בין היתר כדי להקים רשת סופרמרקטים בהשקעה של 50 מיליון דולר. הקבוצה הוסיפה שבכוונתה להרחיב את פעילותה גם לתחומי התקשורת והפיננסים, שיתבצעו באמצעות קלאב 365.

• המבנה מאפשר ניהול מבוזר. לכל חברת בת יש צוות מנהל משלה, וחברות הבת הן שאחראיות כלפי חברת האם מבחינת רווח/והפסד. בנוסף, חברת אחזקות יכולה לספק שירותים מסוימים שמשרתים את חברות הבת, וכך לעיתים להוריד את עלות התקורות ולהגדיל את הרווח.

• חברות הבת שומרות על זהות מותגית, וחברת האחזקות מרוויחה מהמוניטין שלהן.

לפי מודל זה ניתן לפתוח חברת אחזקות, ולהעביר ללא עלות את המניות מבעלותו של בעל העסק, לבעלות חברת האחזקות שלו. יש נוהל חוקי המאפשר פעולה זו בקלות רבה ללא אירוע מס (הגדרה של פעולה עסקית היוצרת חובה בתשלום מס). שווה לקבל ייעוץ מקצועי ממומחה שיבדוק את כל הנתונים, וייתן את המלצותיו למבנה היעיל ביותר. ומי יודע, אולי יום אחד (בקרוב) גם העסק שלך יהיה תאגיד.