כניסתו לתוקף של "חוק ישארכרט" תידחה

הסעיף שנועד לחייב מנפיק בעל היקף פעילות לאפשר לסולקים אחרים לסלוק את כרטיסי האשראי שלו ייכנס לתוקף תשעה חודשים לאחר אישורו ולא אחרי שישה חודשים. כך הוחלט (יום ד', 26.7.11) בדיון מחודש בהצעת חוק הסליקה הצולבת שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת, לבקשתה של ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ'.

שמאלוב ברקוביץ' ביקשה לדחות את תחילת הסעיף שנועד לחייב מנפיק בעל היקף פעילות רחב - המנפיק מעל 10% מהכרטיסים או סולק מעל 10% מנפח העסקות - לאפשר לסולקים אחרים לסלוק את כרטיסי האשראי שלו. בפועל, יש לציין, מדובר בחברת ישראכרט בלבד, המחזיקה בכ-18% מהשוק. לדברי שמאלוב ברקוביץ', ההצעה שאושרה בוועדה, לפיה הסעיף ייכנס לתוקף שישה חודשים לאחר אישור החוק במליאה, עשויה לפגוע בצרכנים.

יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, התייחס לדברים שאמר לו המפקח על הבנקים, דודו זקן, מוקדם יותר הבוקר בדיון על עמלות הבנקים. כרמל-שאמה אמר כי המפקח ציין בפניו שתקופת ההיערכות שניתנה בחוק היא לא סבירה, וכי דעתו של המפקח הביאה אותו למסקנה שצריך לתקן את החוק. הוא אף ציין כי מנתונים שהוצגו לוועדה הבוקר על העמלות שגובות חברות האשראי מהלקוחות עלה כי ישראכרט גובה עמלה חודשית נמוכה מ-4 שקלים, בעוד לאומי קארד גובה 7.09 שקלים בחודש וויזה כ.א.ל גובה 10.2 שקלים בחודש.

לכן, לדבריו, ביקש שאמה-הכהן לדחות את כניסת הסעיף לתוקף בשלושה חודשים נוספים - כלומר שהסעיף שנועד לחייב מנפיק בעל היקף פעילות רחב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק את כרטיסי האשראי שלו ייכנס לתוקף תשעה חודשים לאחר אישור החוק במליאה.

בהצעתו של היו"ר תמכו חברי הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, אלכס מילר ונסים זאב והיא התקבלה. ח"כ שי חרמש הצביע נגד ההצעה וביקש להשאיר את החוק כפי שאושר בשבוע שעבר, אולם הצעתו לא התקבלה והוא ביקש להגיש הסתייגות שתידון במליאה.