תושבים ברצועת עזה, שהגישו תביעה נגד המדינה, לא יוכלו להעיד בה בשיחת וידאו. כך קבע (17.7.11) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
אברהם אברהם.
עזבונה של אמירה פרג' תובע את המדינה בטענה שהיא נהרגה מירי כוחות צה"ל, בעוד המדינה טוענת שמדובר היה בפעילות מלחמתית. מאחר שתושבי הרצועה אינם רשאים להיכנס לישראל מאז השתלט עליה החמאס, התיר בית משפט השלום בנצרת לתביעה להשמיע את עדיה בשיחת וידאו.
אברהם קיבל את ערעור המדינה על החלטה זו, תוך שהוא מציין, כי ערכאה אזרחית אינה המקום לתקוף את מדיניותה הכללית של ישראל בנוגע למעבר לרצועה וממנה. לגופם של דברים הוא אומר, כי המקרה הנוכחי אינו יכול להיכנס לגדרם של המקרים הנדירים בהם ניתן לשמוע עדות בווידאו:
"תנאי חשוב לניהול נכון של המשפט מרחוק, כאשר העדים מצויים מחוץ לגבולות המדינה, נעוץ בקיומה של אפשרות, כי נציג של הצד שכנגד (כאן - המדינה) יהא נוכח לצד העדים שעדותם ניתנת מרחוק, באופן שיוכל לוודא את זהותם, להיווכח בנאותות סביבת מתן העדות, יוכל לפקח על אופן מתן העדות, כך שלא יהא מי שישפיע על העדים (כגון שיסייע להם במתן תשובות בלא שהמצלמה תוכל לקלוט זאת, ועוד כיו"ב השפעות אסורות במהלך העדות), צריך שתעמוד בפני נציג הצד שכנגד האפשרות להציג בפני העד מסמך או ראיה כאלה או אחרים במהלך החקירה הנגדית, ועוד כיו"ב. כל אלה אינם מתאפשרים כאשר נמנעת מן הצד השני האפשרות להיות נוכח בעת מתן העדות, וכזה הוא המצב במקרה שלפנינו.
"על כך יש להוסיף, כי מתן היתר להעדת עד מרחוק ניתנת כאשר העדות נמסרת במדינה, שהיא עצמה מדינת חוק, שניתן לדעת האם לפי חוקי המקום אסורה עדות שקר וכדומה. במקרה שלפנינו לא הוכח, כי כאלה הם פני הדברים". אברהם מעיר, כי ניתן היה לשמוע את התביעה אילו היו התובעים מגיעים למדינה ניטראלית, והפרקליטות אכן הסכימה לכך, אך התובעים דחו אפשרות זו מסיבות כלכליות.
