"הבנקים ישתמשו באג"ח כמזומן כחלק מפתרון נזילות"

"הפתרון למשבר הפיננסי בשוק הישראלי, יתממש בדרך של שילוב בין תמיכת בעלי המניות בחברות, כפי שביצעו לב לבייב באפריקה ישראל ויצחק תשובה בדלק נדל"ן, יחד עם שיתוף בעלי האג"ח בהון וברווחים העתידיים, וכן, בדרך של פריסת ההלוואות ואגרות החוב". כך אמר (יום ג', 11.11.08) יריב פילוסוף, השותף המנהל של פירמת הייעוץ הכלכלי גיזה זינגר אבן, בוועידה השנתית למימון תאגידי.

פילוסוף אמר כי המשבר שאנו מצויים בו אינו המשבר הראשון בתולדות הכלכלה, ואולי אף אינו האחרון: "על-אף המשברים שעברנו, אני מאמין במודל הקפיטליסטי, גם אם הוא דורש התאמות ודחיפות מצד הממשל".

פילוסוף העריך כי כבר במחצית הראשונה של 2009 נראה עליות באגרות החוב הקונצרניות, המתומחרות בחסר עמוק, לטענתו. לעניין השוק הריאלי אמר פילוסוף כי המשבר בשוק זה אפילו לא מצוי בשלביו הראשונים וכי צפויה תקופה קשה וכואבת למשקיעים כיוון שייקח זמן רב עד שהביקושים הערים ישובו לשווקים.

פילוסוף הוסיף: "הגורם המרכזי ביותר להיווצרות המשבר העצום שפוקד את העולם, הוא אימוץ מודלים לא הגיוניים, דווקא בעולם המערבי, של תמחור הלוואות, על דרך של מחיר. לא תשואה. לא ריבית. לא בטוחות. לא יחסי מינוף. פשוט מחיר. הבנקאים הפכו לסוחרים שקונים הלוואות במחיר מעט נמוך יותר ממה שהם האמינו שהם יכולים למכור אותן. ממש כמו בבועת ה"דוט קום", בה קנו חברות לפי מכפילי קליקים ולקוחות, גם הפעם ניתוק תזרים המזומנים גרם להשתוללות מחירים, רק שהפעם המשבר פגע בבנקים ובבנקי ההשקעות שאמורים היו להיות שמרניים. כמובן, כפועל יוצא מכך, נפגעו כל אחד ואחד מאיתנו. בישראל, למזלנו, הרגולטורים "תקעו" תהליכי איגוח בועדות ובדיונים שונים, כך שלא יכולנו להיצמד למודלים המערביים ולהפוך את הבנקים שלנו לקרנות גידור שסוחרות בהלוואות כאילו היו שטיחים".

צורך בהסדרי מימון נוספים לחברות רבות

אייל ידווב, שותף בגיזה זינגר אבן, אמר כי יהיה צורך בהסדרי מימון בכ-40 עד 50 חברות לא מדורגות, שפרעון הקרן שלהן ב-2009: "נתון זה מחייב אומנם היערכות של החברות והגורמים המממנים כבר כעת, אך הוא כשלעצמו מבשר על משבר עמוק בשוק האג"ח הקונצרני. משבר שאינו ניתן לטיפול במסגרת הכלים הקיימים".

עדי שחף, ראש תחום ניהול סיכונים בגיזה זינגר אבן, הציג מחקר חדש ובו סקירה רוחבית של שוק האג"ח הקונצרני בישראל. שחף ציין כי המשבר תפס את המגזר העסקי בנקודת מינוף גבוהה, ובמיוחד את העסקים הרגישים יותר לנזילות, עם שיעור אחזקות גבוה מדי בתיק: "חזרת המטוטלת לנקודת האיזון תבוא לידי ביטוי בהורדת המינוף, כך שחלק מהגופים המוסדיים ימשיכו להפעיל לחץ כלפי מטה על המחיר בשביל לשמור על הרכב תיק מאוזן יותר. הבנקים אשר נכנסו למשבר דווקא במצב טוב, לא יוכלו לספק את כל הביקוש לאשראי".

שחף הוסיף כי המגמה הצפויה היא שימוש באג"ח כמטבע במקום מזומן. חברות שהנפיקו אגרות חוב רבות ירצו לקנות אותו בחזרה אך לא יהיה להן הכסף הדרוש לשם כך, לכן נראה החלפה של אג"ח באג"ח, אג"ח בנכסים וכיו"ב: "כשהשוק ייפתח אנו צופים כי יהיו יותר גיוסי הון באמצעות אקוויטי או מרכיב upside כלשהו. הדבר ייעשה בדרך של הזרמת כסף לתוך החברות, בניגוד לקנייה החוצה של בעלי השליטה, כך שהכסף שנכנס יגדיל את ההסתברות שהחוב יוחזר. כמו כן, נראה יותר נכונות לפעולות גידור שימנעו שחיקה נוספת בהון העצמי ואנו צופים שבניגוד לעבר הקרוב, לא תהיה למנהלי הכספים לגיטימציה מצד השוק להשאיר חשיפות מטבעיות גדולות בין הנכסים להתחייבויות".