אסירי לא-תודה

שני אסירים מפורסמים לא הגיעו בשבועות האחרונים לשמיעת פסקי הדין בערעוריהם בבית המשפט העליון: ג'קי מצא ואברהם הירשזון. השניים כלואים בכלא חרמון בכפר מרר שבגליל העליון, ונראה שאין זה מקרה ששניהם ביקשו וקיבלו פטור מהתייצבות בבית המשפט.

יהיו שיאמרו, ששניהם הבינו שסיכוייהם לזכות בערעוריהם קלושים - מצא על עונשו בפרשת רשות המיסים, הירשזון על הרשעתו ועונשו בפרשת ההסתדרות הלאומית. ואכן, שני הערעורים נדחו. אך דומה שיש משהו בסיסי יותר שמחייב התייחסות כוללת יותר.

מאחר שכלא חרמון מצוי במרחק של מספר שעות נסיעה מירושלים, והדיונים בעליון נקבעים לשעות הבוקר, מסיע שירות בתי הסוהר את האסירים למרכז הארץ כבר ביום הקודם. זוהי נסיעה ארוכה למדי, כאשר הם נתונים באזיקים בתוך ה"זינזאנה" הבלתי-נעימה. את הלילה הם מעבירים בבית המעצר ברמלה, בתנאים פחותים מאלו שבכלא חרמון.

לדיון עצמו מגיעים האסירים במדים הכתומים של השב"ס, ורק באולם מורידים מהם את האזיקים. במקרה הטוב, מדובר באזיקים לידיים בלבד; במקרה הגרוע, גם רגליהם אזוקות והם נאלצים לכתת את רגליהם בקושי עד הכניסה לאולם. שם, אם מדובר באסירים מפורסמים כמו הירשזון ומצא, תגיע ההשפלה לשיאה, כאשר הצלמים יתנפלו עליהם וינציחו אותם במדי הכלא.

לא ברור בשביל מה כל זה נחוץ, ועוד יותר לא ברור האם כל זה חוקתי. הרי אפשר לקבוע את הדיונים בעליון לשעה מאוחרת יותר כאשר האסירים מגיעים ממרחק (כולל מדרום הארץ), ובכל מקרה - אין הם צריכים לסבול לילה בתא מעצר רק בשל קשיים טכניים של השב"ס. ההשפלה איננה חלק מן הענישה בישראל, ולא יקרה דבר אם אסירים יורשו להופיע בבית המשפט בלבוש אזרחי. סימונם הבולט כאסירים גם עלול להשפיע בתת-ההכרה על השופטים ועל יתר הסובבים אותם.

אם יאמר מישהו שהמטרה היא להקשות על בריחות, ייאמר לו בתשובה שזהו הסבר קלוש. קודם כל, מדובר בבתי משפט מאובטחים היטב. שנית, בני סלע הצליח לברוח כאשר הוא לבוש במדי אסיר. שלישית, הסיכון גבוה בהרבה כאשר האסיר מצוי בחופשה - ואז, כידוע, הוא אינו באזיקים ובמדי כלא. חוץ מזה, השב"ס יכול וצריך להפעיל שיקול דעת: אין דינו של אסיר צווארון לבן כדינו של רוצח, ואין דינו של אסיר שפניו מוכרים לכל כדינו של אסיר אלמוני. כשם שגורמים אלו מובאים בחשבון בהסדרי הכליאה והחופשות, כך יש להביאם בחשבון גם בעת היציאה לבית המשפט.

במצב הנוכחי, פגיעה אחת בזכויותיהם החוקתיות של אסירים - הזכות לכבוד אנושי מינימלי - מביאה אותם להסכים ואף לבקש פגיעה אחרת: הימנעות מנוכחות בדיונים בענייניהם. ועל זה כבר אמרו חז"ל: עבירה גוררת עבירה.