ביום ראשון הקרוב (3.7.11) תדון הממשלה בפעם השנייה בהצעת החלטה לעידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים, המוגשת בנוסח מתוקן. ההצעה, שגובשה על-ידי משרד התמ"ת, עלתה לדיון בישיבת הממשלה בשבוע שעבר אולם נדחתה עקב התנגדות שר האוצר
יובל שטייניץ ומשרדו, כשכעת מצטרפת אליו גם שרת הקליטה והעלייה,
סופה לנדבר.
התנגדות האוצר נובעת מהעלות התקציבית של החלטת הממשלה, שדברי האוצר לא הועמד כנגדה מקור תקציבי, והיא מסתכמת בכ-2.5 מיליארד שקלים. באוצר אומרים כי כפועל יוצא, מימוש ההצעה תביא לפריצת המסגרת הפיסקלית בתקציב המדינה הדו-שנתי.
לגבי השינוי המוצע בתחום שיטת הדיווח למע"מ, אמרו באוצר כי הדבר יוסיף סרבול למערכת, המורכבת מדי כבר עתה. עוד נטען, כי השינוי יקטין את הכנסות המדינה מגביית מע"מ, עקב משך הזמן שיחלוף בין מועד ביצוע העסקה למועד קבלת התמורה בגינה. בנוסף, באוצר גם הביעו התנגדות להעברת סמכויות מהחשב הכללי, כפי שהוצע בהצעה המקורית.
באוצר גם תהו האם יש צורך ברפורמה בתחום מלכתחילה, שכן לדברי גורמים במשרד, בשנתיים האחרונות גדל היצע האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בכ-250% ביחס לשנת 2008.
תזכיר החוק המקורי קבע כי הממשלה תתקן את חוק המע"מ כך שיסמיך את שר האוצר לקבוע כי כל עוסק שמחזור עסקותיו אינו עולה על 20 מיליון שקל בשנה יוכל לבחור לשלם את המס עם קבלת התמורה (מע"מ על בסיס מזומן). השינוי המוצע בהצעת המחליטים מטיל על שרי התמ"ת והאוצר להפיץ תוך 30 יום תזכיר חוק משותף בנושא. במידה והשניים לא יגיעו להכרעה משותפת, יכריע ראש הממשלה בעניין.
שר האוצר והתמ"ת ישתפו פעולה גם בעניין קביעת תקנות הסיוע לעובדים עצמאים שנותרו ללא פרנסה עקב סגירת עסק. שינוי הדורש תיקון של חוק הביטוח הלאומי יחייב גם את מערובתו של הרווחה. גם כאן יכריע ראש הממשלה במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות.
ההצעה המתוקנת קובעת גם כי שר האוצר יתקן את חוק חובת המכרזים, כך שיתאפשר שילוב פשוט יותר של עסקים קטנים ובינוניים בהשתתפות במכרזי רכישה של הממשלה.
כיום פועלים בישראל כ-464 אלף עסקים המוגדרים עסקים זעירים - כלומר מדובר על מגזר שמשפיע מהותית על כלל הפרמטרים הכלכליים במדינה. למרות זאת, דוח
מבקר המדינה העלה כי על עסקים אלו מוטלים חסמים רבים, ביניהם מחסור באשראי, ביורוקרטיה המתבטאת בסרבול בהליך קבלת רישיון עסק, קשיי ניהול וחיסרון בשל קטנותם. בנוסף לכך, הצביעו ממצאי דוח המבקר על ביזור סמכויות, ממשלתיות ובכלל, והיעדר ריכוז ונגישות מידע לעסקים.
