"אם ראש הממשלה
בנימין נתניהו לא יישם את החלטת ועדת הכספים בראשותי להקפיא את מס החברות בשנה יהיה משבר קואליציוני" - כך הכריז אמש (ד', 15.6.11) יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), בהופיעו בכינוס בנושא תקציב המדינה ומדיניות כלכלית בישראל שנערך על-ידי התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים.
גפני החמיא לראש הממשלה, לשר האוצר
יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל
סטנלי פישר על מדיניותם הכלכלית ואמר כי "הכלכלה הישראלית חזקה והמשק יציב בגלל העובדה שהשלושה מנהלים את העסק כחברה כלכלית וזוהי המדיניות הנכונה". גפני אמר עוד כי הוא מאושר שנגיד בנק ישראל הוא בן 67 ולפיכך יישאר בישראל. הוא התייחס בכך לדחיית קבלת מועמדותו של הנגיד לתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, הקובעת בתקנון שלה כי על המועמד לתפקיד להיות צעיר מגיל 65 בעת כניסתו אליו.
אייל אפשטיין, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גילה בדיון כי התקציב לשנת 2011 הוא "מתוח מאוד" וכי למעשה בחמשת החודשים הראשונים של השנה השתמשו כמעט בכל הרזרבות התקציביות לשנת 2011. "אין יכולת חוקית ואין סיבה לפתוח את תקציב שנת 2011", אמר אפשטיין, שהודה כי היה מהלך ברור של העלאת מיסים עקיפים וישירים כדי לעמוד במדיניות הפיסקלית, אך הלחץ הציבורי הביא למשל לביטול 20 אגורות מהבלו על הדלק שקיזז 660 מיליון שקלים מההכנסות. עוד אמר אפשטיין כי "הבזבוז התקציבי הוא ענק וכי עדיין יש בתקציב בזבוז אינסופי", אך הדגיש כי יש מדיניות פיסקאלית אמינה, עקבית ונכונה וכי רוב הבעיות התקציביות נובעות מהחלטות שגויות בעבר. הוא הדגיש כי האוצר עושה מאמץ גדול לשלב נשים ערביות וגברים חרדים בשוק העבודה.
המשנה לנגיד בנק ישראל, צביקה אקשטיין, אמר בכינוס כי האוכלוסיה שנפגעת הכי הרבה מחוסר יציבות פיסקלית היא האוכלוסיה החלשה. אקשטיין אמר כי למעשה אין משרד עבודה במדינת ישראל וכי יש כשל בשמירה על קבוצות חלשות בחברה. הוא הדגיש כי אי-השוויון בחינוך ובתעסוקה המתמקדת באוכלוסיה הערבית והחרדית היא בעיה קשה שמחייבת פתרון. עוד אמר כי דעתו הפרטית היא שאין מקום להמשיך בהורדת המיסים.
לאה אחדות, ממכון ון ליר בירושלים, גילתה כי ההכשרה המקצועית כמעט שנעלמה לחלוטין במדינה וכי מבחינה חברתית נגזר עלינו לשלם מחיר גבוה מאוד כדי לעמוד ביעדי התקציב. בממצאי מחקר משותף שהציגה יחד עם פרופ' גבי בינון מאוניברסיטת בן-גוריון נאמר כי בעשור האחרון כמעט שלא נוספו מיטות אשפוז חדשות וכי ההוצאה הציבורית בתחום הבריאות הולכת וקטנה מדי שנה באופן עקבי, וזו הגיעה ליחס של 58.6% הוצאה ציבורית ו-41.4% הוצאה פרטית על שירותי בריאות.
"שמירה על יעד הגרעון תחייב העלאה נוספת של המיסים העקיפים"
בתחילת הכינוס הוצג נייר עמדה חדש שכתבו פרופ' נתן זוסמן ופרופ' אביה ספיבק מהתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, שמראה כי כלל ההוצאה הפיסקלי שאומץ אינו עקבי עם מדיניות הפחתות המס הישיר של הממשלה. הממשלה הגדילה את ההוצאה בשנה שחלפה, ועל-מנת לעמוד ביעד הגירעון העלתה מיסים, בעיקר עקיפים, אשר מגדילים את אי-השוויון. אחת ממסקנות המחקר היא ששמירה על יעד הגרעון תחייב כנראה העלאה נוספת של המיסים העקיפים. השניים קראו לעצור את הפחתת המיסים הישירים. עוד מגלה המחקר של השניים, כי העלאת המיסים העקיפים מציבה את ישראל בעמדה חריגה בקרב מדינות
OECD ביחס שבין המיסים הישירים למיסים העקיפים. המחקר מעלה כי הנטל היחסי הגבוה יחסית של המס העקיף בישראל פוגע ביכולת הממשלה לחתור ליעד של הקטנת אי-השוויון בישראל. מצב זה, גורס המחקר, עוד עלול להחמיר אם יופחתו המיסים הישירים כפי שמתכננת הממשלה.
עוד מדגישים השניים בהצגת מחקרם כי הנתונים העדכניים של החשב הכללי ביחס לביצוע תקציב 2011 מראים חריגה של ההוצאה שאושרה בחוק התקציב. במסגרת התקציב הדו-שנתי, חריגה זו מחייבת קיצוץ ריאלי בתקציב 2012, אך הסבירות לקיצוץ כזה אינה גבוהה, ולפיכך ייתכן מאוד שמסגרת התקציב תיפרץ ב 2012. "אפשר לטעון שלמרות היתרונות הפוטנציאליים בתקציב הדו-שנתי בעיית המשמעת התקציבית לא נפתרה", גרסו השניים.