רשות ניירות ערך פרסמה (יום א', 5.6.11) טיוטת מתווה חקיקה שמטרתה להביא לשדרוג הדיווח בנושא המימון והנזילות בדוחות התקופתיים והרבעוניים של החברות הציבוריות, מתוך מטרה לפשט אותם ולשפר את הרלוונטיות שלהם לציבור המשקיעים ואת יכולתם של המשקיעים לנתח את מצבן הפיננסי של החברות.
הטיוטא היא חלק מפרויקט שיפור הדוחות שהובילה הרשות בשנה האחרונה. הפרויקט נולד בעקבות ההתפתחויות שהתחוללו בתחום הוראות הגילוי בשנים האחרונות, לרבות החלת כללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS) על הדיווח הפיננסי בישראל ובמקביל למהלכים דומים המתבצעים על-ידי רשויות ניירות ערך בחו"ל.
הרשות מציעה ליצור תת-פרק נפרד, אינטגרטיבי ומקיף, אשר ירכז ויאחד את כלל היבטי הגילוי הקשורים למימון פעולותיו של התאגיד ונזילותו. איחוד דרישות הגילוי בהיבטי מימון ונזילות יאפשר ביטול כפילויות בדרישות הגילוי ובאופן יישומן, ויקדם את האחידות והבהירות.
כחלק מלקחי המשבר הפיננסי שפקד את שווקי העולם במהלך השנים האחרונות, מציעה הרשות להתאים את דרישות הגילוי באופן שיאפשר למחזיקי ניירות הערך להעריך, בין היתר, את האופן בו בחר התאגיד לממן את פעילותו; את עלות ההון של התאגיד; את יכולתו של התאגיד לגייס אשראי חדש או למחזר אשראי קיים ואת יכולת התאגיד לשרת את החוב שלו בעתיד.
על-פי הצעת הרשות יפוצל פרק המימון והנזילות לארבעה רכיבים:
- רכיב מצב המימון הנוכחי שמטרתו מתן תמונת מצב על המימון הקיים בתאגיד והשתנותו לאורך זמן;
- רכיב עלות גיוס חוב חדש שתכליתו מתן מידע שיאפשר הערכת עלות גיוס חוב חדש והערכת יכולת מחזור החוב של התאגיד;
- רכיב גמישות התאגיד בשינוי שיעור המינוף שלו שתכליתו לתת גילוי לגבי יכולתו של התאגיד לשנות את רמות המינוף תוך הפחתת עלויות המימון הקיימות באמצעות הקדמת פירעון של התחייבויות פיננסיות במצבים שהם בשליטת התאגיד, וכן גילוי לגבי תוכניות התאגיד לביצוע מהלכים כאמור;
- רכיב הנזילות שנועד לאפשר למשקיעים להעריך את סיכון הנזילות ויכולת הפירעון של התאגיד.
השינויים המשמעותיים שיחולו בהוראות הגילוי בנושא המימון והנזילות נוגעים לדרישת הכללת עמדת ההנהלה ולפרסום מידע כספי נפרד. הרשות מציעה לכלול עמדה של ההנהלה בדבר קיומו או היעדרו של חשש סביר כי במהלך תקופה של שנתיים, החל בתום תקופת הדיווח, לא יעמוד התאגיד בחבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן. כמו-כן, מציעה הרשות כי תאגיד מדווח יידרש לפרסם דוח כספי נפרד ("דוח סולו") רק פעם אחת בשנה כביאור בדוח הכספי השנתי הנכלל בדוח התקופתי, בעוד שכיום הוא נדרש לתת דוח שכזה מדי רבעון. בנוסף, דוח הסולו יפורסם במתכונת IFRS, בעוד שכיום הוא מפורסם בהתאם לכללי עריכה שונים.
פיזור המידע הקיים מקשה על ניתוחו
ברשות לניירות ערך אמרו כי על-אף המידע הרב שמספקים הדוחות התקופתיים והרבעוניים גם כיום, קיימים בהם כמה ליקויים, ההופכים אותם למסורבלים לשימוש. בין הליקויים: היעדר שילוב מקורות הגילוי לכדי מקור אחיד ומובנה גורר כפילויות ופיזור של נתונים במספר פרקים. לדברי גורמים ברשות, הדבר עלול להוביל לקושי באבחנה בין עיקר לטפל, ולהקשות על יכולת המשתמשים בדוחות לקבל מידע ברור לגבי היבטי המימון הרלוונטיים לתאגיד, ובכלל זה להבין מהו האופן בו מממן התאגיד את פעילותו (לרבות עלות ההון ויכולת מחזור חוב), מהי האסטרטגיה המימונית של התאגיד ואלו היבטים של סיכון הנזילות רלוונטיים לו. בנוסף, המידע הנדרש בנוגע להלוואות מהותיות אינו מעוגן כיום בצורה ספציפית ואחידה.
כמו-כן, בהתאם לדרישות הגילוי הקיימות, חלק מן הגילויים הייעודיים למחזיקי אגרות חוב ניתנים רק במסגרת התשקיף או במסגרת הדוח התקופתי, מה שמקשה על איתור מידע הדרוש לציבור מחזיקי תעודות ההתחייבות.
התוצאה היא שפיזור המידע הקיים כיום ורמת איכותו מקשים על הציבור לנתח את מצבו הפיננסי של התאגיד. ניתוח כזה הוא בעל חשיבות רבה, במיוחד על-רקע קיומם של הסדרי חוב רבים בעת האחרונה, שבמהלכם גוברת חשיבותה של קבלת תמונה מדויקת ככל האפשר על מצב המימון והנזילות של התאגיד. תמונה זו גם מאפשרת לאתר סימנים מקדימים לקיומם של קשיים עתידיים.
