שר הפנים אליהו ישי הודיע (יום ב', 6.6.11) במסיבת עיתונאים כי החליט לאמץ במלואן את מסקנות הוועדה לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק קביעת הזמן בראשות דב קהת. שעון הקיץ יימשך 193 ימים - מסוף השבוע האחרון של חודש מרס ועד 1 באוקטובר. לדברי השר ישי, קיבל על כך אישור מהרב
עובדיה יוסף.
בכך יוארך שעון הקיץ, שנמשך עד היום 182-163 ימים בשנה, בכמה שבועות בממוצע. ההחלטה מוציאה את יום הכיפורים מן המשוואה, ולפעמים הוא יחול בשעון קיץ.
ישי יעלה כבר היום בוועדת השרים את הצעת החוק לתיקון חוק הזמן (שעון הקיץ) בהתאם להמלצת הוועדה. תזכיר החוק החדש יוכן בימים הקרובים על-ידי הלשכה המשפטית במשרד הפנים ויועבר לאישור הכנסת במושב הנוכחי.
להלן המלצות הוועדה:
- הארכת שעון הקיץ כך שימשך מספר קבוע של ימים מדי שנה;
- קביעת מועדים קבועים לתחילת שעון הקיץ ולסיומו (כיום התאריכים משתנים בהתאם ללוח השנה העברי);
- המעבר לשעון הקיץ וסיומו יחול תמיד בסוף השבוע על-מנת לאפשר הסתגלות לשעון החדש;
- התאמת השעות בין ישראל לאירופה לצורך תיאום כלכלי;
- התאמת שעון הקיץ למשך שעות האור ביום.
הוועדה בחנה את הנהגת שעון הקיץ במדינות שונות בעולם ולא מצאה אחידות בין המדינות השונות. היא בחנה מחקרים שנערכו בעולם לגבי יתרונות שעון הקיץ מבחינת פריון עבודה, חיסכון באנרגיה, מניעת תאונות דרכים, מניעת תחלואה והתרחבות המסחר בעקבות הנהגת שעון הקיץ.
ממצאי המחקר אינם חד-משמעיים, אולם לא ניכרים יתרונות כלכליים להנהגת שעון קיץ. מחקרים שנערכו באוסטרליה ובאינדיאנה, בה הונהג רק לאחרונה שעון קיץ, מצביעים על כך שחלה עלייה בצריכת האנרגיה בעקבות שעון הקיץ בשל הפעלת יתר של מזגנים במשך שעות הערות.
הוועדה פנתה לציבור להציג את עמדותיו בפניה וכן ערכה סקר דעת קהל באמצעות חברת דחף. מעמדות הציבור עולה כי נושא שעון הקיץ קשור בעיקרו לנוחות הציבור ולאיכות החיים.
מהתוצאות הסקר עולה כי הציבור חלוק בדעותיו בנושא – 50% תומכים בהארכת משך שעון הקיץ לעומת 46% המתנגדים לכך ותומכים בהשארת המצב הקיים ואף בקיצור משך שעון הקיץ.
במגזר היהודי יש העדפה להארכת שעון הקיץ (55% מול 46%) ואילו בציבור הערבי יש העדפה להשארת שעון הקיץ כפי שהוא קיים היום או קיצורו.
ככל שהקרבה לדת עולה, כך קטן חלקם של התומכים בהארכת שעון הקיץ (מ-67% בקרב חילוניים, ל-54% בקרב מסורתיים, ל-42% בקרב הדתיים ול-13% בקרב החרדים).
בשנת 1996 נערך ע"י ועדת מרקוביץ לבחינת שעון הקיץ סקר דעת קהל בעת ששעון הקיץ בישראל נמשך אז בהתאם לחוק 150 יום בלבד. מהסקר דאז עלה כי 80% תמכו בהארכת שעון הקיץ. ניתן לראות שינוי מגמה מובהק ביחס הציבור להארכת שעון הקיץ בין שנת 1996 לימינו.
התומכים בהשארת המצב הקיים כיום ציינו כי המצב הקיים הינו סביר ואין מקום לשנותו וכי עדיפה יציבות על פני שינויים.
התומכים בהארכת שעון הקיץ ציינו כי הם מעדיפים יותר שעות אור במשך שעות הפעילות ביום.
התומכים בקיצור שעון הקיץ ציינו כי קיימים קשיים בהשכמת ילדים ובהשכבתם לישון בתקופת שעון הקיץ, וכי קשה לשוב לשגרה בעת חילופי השעון. כמו-כן אנשים דתיים ציינו קשיים בכניסת וביציאת שבתות וחגים וקושי בהשכמה לתפילת שחרית.
לאור המחקרים והנימוקים השונים שהוצגו בפני הוועדה, החליטה הוועדה פה אחד להמליץ לשר הפנים על הארכת שעון הקיץ כך שמדי שנה יתחיל שעון הקיץ ביום שישי הקודם ליום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00 ויסתיים בתחילת יום ראשון בשבוע בשעה 02:00 שאחרי הראשון באוקטובר. כך ששעון הקיץ בישראל יחל לפני תחילת שעון הקיץ באירופה ויסתיים לפני תום שעון הקיץ באירופה.
במידה שסיום שעון הקיץ יחול בחג מחגי ישראל הזזת השעון תדחה למוצאי החג.
נשיא איגוד לשכות המסחר בירך על ההחלטה. לדברי אוריאל לין, "אין ספק כי ההחלטה לקחה בחשבון את צרכיהם של כלל סוגי האוכלוסיות בישראל תתרום לרווחת המגזר העסקי ולכלל האזרחים".
מי שהתאכזב מהודעת שר הפנים הוא ח"כ
ניצן הורוביץ (מרצ). הוא הציע להאריך באופן משמעותי יותר, בהתאם למועד החל באיחוד האירופי ובארה"ב: סוף אוקטובר. "סיום שעון הקיץ ב-1 באוקטובר משמעו הארכת שעון הקיץ בימים ספורים בלבד בממוצע רב-שנתי, כאשר ביחס לשנה הנוכחית המשמעות היא ששעון הקיץ אפילו יקוצר". הוא הודיע כי ימשיך לקדם הצעת חוק פרטית בנושא.
גם השר
סילבן שלום אמר כי הוא תומך בהארכת שעון הקיץ עד נובמבר.
