אחד מגדולי שחקני ה-NBA בכל הזמנים, שאקיל אוניל, הודיע על פרישה ממשחק פעיל אחרי 19 שנים מלאות הצלחות. עונה קשה מאוד עברה על הסנטר, שסבל מפציעות חוזרות בגיד האכילס. שאק לא הצליח להתגבר על הפציעה האחרונה ולחזור להיות שחקן משמעותי בבוסטון סלטיקס.
כולם מפרגנים. גארנט: "זהירות, עולם, הנה בא שאק!"
שאקיל היה אחד הסנטרים הדומיננטיים ביותר שידע המשחק וגם אחד משחקני ה-NBA הכי צבעוניים ומצחיקים שיש. הוא בחר להודיע על פרישה ממשחק בדרכו הלא-קונבנציונאלית עם סרטון מיוחד ברשתות החברתיות: "עשינו את זה, 19 שנים בייבי! אני פורש, בחרתי לשתף אתכם האוהדים לפני כולם כי אתם הכי חשובים. תודה לכם".
שאקיל, שנולד ב-6 במארס 1972, שיחק בקולג' במדי אוניברסיטת לואיזיאנה וב-1992 נבחר ראשון בדראפט על ידי אורלנדו מג'יק כשהוא מקדים שחקנים מוכרים רבים בהם אלונזו מורנינג (שיחק יחד עם שאק בעונת האליפות עם מיאמי ב-2006), טום גוגליוטה, כריס לייטנר, לטרל ספריוול ורוברט הורי.
הסנטר הענק (2.16 מטרים) זכה בארבע אליפויות במהלך הקריירה, כאשר שלוש מהן היו רצופות במדי לוס אנג'לס לייקרס בשנים 2000 עד 2002. ב-2006 הוא חבר לדוויין ווייד במיאמי וזכה עימה בטבעת הרביעית והאחרונה. שאק זכה שלוש פעמים (00-02) בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, פעם אחת בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ולא פחות מ-8 פעמים בחמישיית העונה של ה-NBA.
שאק לא רק נחשב לאחד מהגדולים ביותר בתולדות המשחק, אלא גם לאחד "הליצנים" הבכירים אי פעם. 15 פעמים לאורך ההיסטוריה נבחר אוניל למשחק האול-סטאר המסורתי, כאשר בכל שנה מחדש הוא העניק למיליוני הצופים באולם ובבית רגעים בו נאלצו להחזיק את הבטן מרוב צחוק. אחד הזכורים ביותר היה הקטע בו לקח את הכדור, עשה כמה "קרוס-אוברים" וזרק מחצי מרחק. הכדור, באופן לא מפתיע, לא צלל פנימה אבל זה ממש לא היה העניין. בקיצור, אנחנו נזכור את שאקיל כהרבה יותר מאשר שחקן כדורסל ענק.
מספרים
במשך 19 עונות ב-NBA שיחק שאק 1,207 משחקים וקלע 28,596 נקודות. הוא מדורג במקום החמישי ברשימת קלעי כל הזמנים אחרי קארים עבדול ג'אבאר (38,387), קארל מאלון (36,928), מייקל ג'ורדן (32,292) ו-ווילט צ'מברליין (31,419). אגב, בראיינט נושף בעורפו של הסנטר עם 27,868 נקודות. שאק מדורג במקום ה-12 בטבלת הריבאונדרים עם 13,099.
שאק רשם 23.7 נקודות בממוצע למשחק והוריד 10.9 כדורים חוזרים והוסיף 2.26 חסימות (שביעי בהיסטוריה). את הממוצעים הטובים ביותר רשם במדי הלייקרס עם 29.7 נקודות למשחק בעונה הסדירה ב-1999/00 ו-30.7 בפלייאוף. מבחינת ריבאונדים, העונה הטובה ביותר של שאקיל הייתה עם אורלנדו (13.9 בעונה הסדירה).
אורלנדו (1992-1996)
עם הגעתו מהקולג' שאק מיד שינה את פניה של אורלנדו וב-1993 הוכתר לרוקי של השנה עם ממוצעים של 23.4 נקודות ו-13.9 ריבאונדים למשחק. הוא הוביל את המג'יק לניצחון ראשון אי פעם בסדרת פלייאוף ב-1995 על בוסטון והמשיך איתה יחד עם פני הארדוויי עד סדרת הגמר של ה-NBA. שאק ואורלנדו לא הצליחו לעצור את האקים אולאג'ואן וקלייד דרקסלר והובסו 4:0 בגמר, אבל כבר אז היה ברור שהסנטר יגיע רחוק.
לוס אנג'לס לייקרס (1996-2004)
ב-1996 אחרי שזכה במדליית זהב אולימפית עם הדרים טים במשחקים האולימפיים באטלנטה, עשה שאק את המעבר ששינה לו את הקריירה. אוניל חצה את כל ארצות הברית ונחת בקליפורניה. אחרי הפרישה של ג'ורדן הגיע ב-1999 פיל ג'קסון ללייקרס ויחד עם קובי בראיינט הוקמה השושלת.
הלייקרס היו בלתי ניתנים לעצירה בין השנים 2000-2002, כאשר הסנטר פשוט התעלל בהגנות היריבות ועשה ככל העולה על רוחו. ב-2000 שאק וקובי הובילו את ג'קסון לטבעת ראשונה בקבוצה מקליפורניה עם ניצחון 2:4 על אינדיאנה פייסרס ורג'י מילר בגמר הפלייאוף. שאק סיים את הסדרה כ-MVP עם 38 נקודות בממוצע למשחק.
שאק וקובי הפכו את הקבוצה מקליפורניה לשושלת עם זכיות גם ב-2001 וב-2002. בשנה הראשונה הם טיילו בפלייאוף המערב, אבל הפסידו את המשחק הראשון לאייברסון ופילדלפיה בגמר. איבוד יתרון הביתיות לא השפיע והם חגגו אליפות שניה אחרי 1:4 בסדרה. ב-2002 הלייקרס פירקו את ניו ג'רזי נטס וג'ייסון קיד בסוויפ.
רגע בקריירה ששאקיל כנראה היה מעדיף למחוק (אין הרבה כאלה) הוא בוודאי הריב המתוקשר והמכוער עם קובי בראיינט. אחרי איבוד האליפות לדטרויט בעונת 2003/4 (למרות ההצטרפות של קארל מלון וגארי פייטון) נזרק הסנטר מהלייקרס, בעוד הגארד זכה להארכת חוזה ולמעשה קיבל את הקבוצה לידיו. במשך תקופה ארוכה היו השניים בנתק מוחלט ומפעם לפעם "בירכו" אחד את השני בתקשורת. לאחר מספר שנים, בתיווכו של ביל ראסל האגדי, הגיעה הסולחה לה כולם חיכו.
מיאמי היט (2004-2008)
אוניל אמר לא פעם שהמעבר שלו לפלורידה היה בגלל שהוא רצה לשחק עם דוויין וייד וב-2006 בגיל 34 זה השתלם לו, בפעם הרביעית. למרות שסבל מפציעה לא קלה והחמיץ לא מעט משחקים, שאק ופלאש ניצחו בגמר הפלייאוף את דאלאס 2:4 והניפו את הגביע הענק. בשנתיים שלאחר מכן שאק הירבה להחסיר משחקים ואת עונת 2007/08 כלל לא סיים במדי מיאמי.
פיניקס, קליבלנד ובוסטון (2008-2011)
בפברואר 2008 נחת שאקיל באריזונה והצליח להרים את ממוצעיו בעונת 2008/09 (17.8 נק', 8.4 ריב'). שאק אף נכנס לאולסטאר, שם שיחק לראשונה אחרי עזיבת הלייקרס עם קובי בראיינט בנבחרת המערב (זכה עימו במשותף בתואר ה-MVP). שאק שיתף פעולה עם אחד הרכזים הגדולים בהיסטוריה, סטיב נאש, אך הפסידו בסיבוב הראשון בפלייאוף לסן אנטוניו בחמישה משחקים.
ביולי 2009 הוא עבר לקליבלנד בניסיון לקחת אליפות גם עם לברון ג'יימס. פציעה קשה באגודל הימני השביתה אותו למשך חודשיים ולאחר מכן הוא לא הצליח לעזור לג'יימס להצליח בפלייאוף. קליבלנד קאבלירס נכנעה בחצי גמר המזרח 4:2 לבוסטון, אליה הצטרף בקיץ האחרון. שאק שיחק 37 משחקים בעונה הסדירה עם הטריו קווין גארנט - פול פירס - ריי אלן וקלע 9.2 בממוצע למשחק. במהלך העונה נפגע שאקיל בצורה קשה בגיד האכילס וחזר רק לשני משחקים בסדרת הפלייאוף האחרונה בחצי גמר המזרח מול מיאמי (הפסד 4:1, שיחק רק 6 דק' בממוצע). כאמור, שאק לא הצליח להתאושש מהפציעה הזו.
הקריירה מחוץ למגרש
אין ספק שאחרי ש"אופרה" ירדה מהמסכים, התוכנית הראשונה שצריכה לעלות היא "שאק". אוניל הוא אחד הטאלנטים הגדולים של ה-NBA ואין ספק שכל גוף טלוויזיה יוכל ליהנות ממנו. שאקיל עשה הרבה דברים מחוץ למגרש הכדורסל. החל מסרטי קולנוע, דרך מוזיקה וכלה בהשתתפות ב-WWE.
שאק הופיע בתפקידים שונים ב-11 סרטים, בעיקר סרטי טראש, ואף היה מועמד ב-1997 לפרס הראזי, לשחקן הגרוע ביותר של השנה, בזכות הסרט "סטיל". שאק שיחק גם ב"קאזאם", "מת לצעוק 4" ו"בית השפנפנות". אוניל גם שיחרר בשנות ה-90 ארבעה דיסקים, שהיו בסגנון ראפ. שאק התארח ב-WWE ב-2009 ונאבק בקרב זוגות מול כריס ג'ריקו וה"ביג שואו".