"ספקולציה בניירות ערך", נכתב בכותרת
עיתון הארץ. כותרת זו נשמעת אולי מוכרת, אבל היא ניתנה בידי סופר הארץ לענייני כלכלה בידיעה קצרה מ-1945. מתברר כי היישוב היהודי לא היה עסוק רק במאבק בבריטים, אלא גם בהימורים בניירות ערך. במרכז השערורייה עמדה אז אתא טכסטיל, שהייתה אחת החברות החשובות ביישוב וגם מהראשונות שנסחרו. אתא כבר לא קיימת כיום, לאחר שנסגרה במשבר הכלכלי של 1985.
באיזו שפה מקצועית השתמשו אז? חלק מהמלים כבר אינן קיימות כיום וחלקן עדיין שולט בעגת שוק ההון המקומי (בסוגריים ההסברים שלנו): "אתא טכסטיל ביצעה אמיסיה (הנפקה) של מניות בסך 100,000 לא"י (לירה ארץ ישראלית). הקונסורציום (קבוצת החתמים) נוהל על-ידי בנק אפ"ב (בנק אנגלו פלשתינה שייהפך לימים לבנק לאומי). המניות מעניקות דיבידנד קבוע של 4% ומלבד זה דיבידנד נוסף לפי מצב הרווחים של המפעל".
הסופר מוסיף ומדווח: "הואיל ולאתא טכסטיל יש שם טוב בישוב, היה הביקוש על המניות גדול מההיצע... עד כה וכה עלה השער כדי 132%. אחר כך כשבאפריל ש.ז. (שנה זו) הוציא הקונסורציום הנ"ל מניות בכורה של לודז'יה טכסטיל בסך 150,000 לא"י בצורה דומה, הגיעו הקופצים (הקונים) כמעט עד 1,400,000 לא"י. שער המניות עלה אחר כך עד 109%".
עד כאן מדובר בתיאור יבש של העובדות, אז איפה הספקולציה? סופר הארץ מסביר: "אופייני הוא בשביל נימוקי המשקיעים, כי התעניינות גדולה חלה רק לגבי ניירות ערך שניבאו להם עליות שערים. לעומת זאת אמיסיות אחרות, שבצדן לא היו ניחושים-ליחושים (מידע פנים) לעליות בשער, כגון רסקו (חברת בנייה) ופאז"ה (החברה הארץ הישראלית להתיישבות חקלאית - Palestine Agricultural Settlement Association) העלו חרס; במלים אחרות על האמיסיות הללו השפיעו ציפיות ספקולטיביות לפחות באותה מידה שהשפיעה השאיפה למצוא השקעה נושאת ריבית בשביל המזומנים" ("ספקולציות בניירות ערך בישוב", הארץ, 3 באוקטובר 1945).
שוק ההון הישראלי החל את צעדיו הראשונים ב-1935 כאשר הוקמה בבנק אנגלו פלשתינה בתל אביב "לשכת החליפין לניירות ערך". לשכה זו תהפוך בשנת 1953 לבורסה לניירות ערך. אז נסחרו בלשכה רק 22 חברות, מתוכן שש חברות קיימות עדיין כיום, ובהן אוצר התישבות היהודים, בנק לאומי,
בנק הפועלים, בנק אגוד וחברת קרור והספקה.
מתברר כי חברות טכסטיל ובנייה לא היו הספקולציות היחידות שעסקו בהן באותה לשכת החליפין לניירות ערך. הספקולנטים המקומיים ביקשו להמר גם על איגרות החוב של ממשלת יפאן דרך חדר מסחר בלונדון. הרעיון היה להמר על כישלונותיה של יפאן במלחמת העולם השנייה לקראת סופה. כשהוטלה פצצת האטום הם מיהרו לממש את השקעתם ולברוח. "ההתחלה חלה בימי פצצת האטום לגבי מלוות ממלכתיות יאפאניות. בימי ההצלחות הצבאיות הגדולות של יאפאן ירדו מלוות אלו עד כדי 5% ופחות מזה. בשעה שהסיכויים לניצחון יאפאני הלכו הלוך ופחות החלו המלוות לעלות (התשואה עולה). בנפול פצצת האטום הראשונה היה שער המלווה בקירוב 20% (התשואה). ובאמת ניקנו ניירות ערך אלו בסכומים גדולים, ומשום שהשער עלה עד כדי 38% הרוויחו בהם כסף תועפות".
הספקולנטים של היישוב פעלו גם באג"ח עירוניות של עיריית המבורג: "עליות שערים דומות אפשר לראות לגבי ניירות ערך אחרים "מומלצים" על-ידי לונדון (המרכז של בנק אנגלו פלשתינה ישב בלונדון) שלפני חודשים אחדים הצטיידו בהם רק ספקולנטים עשירים אחדים וחכמים אחרים ש'הריחו' את הבאות. הוא הדין למשל לגבי מלוות עירוניות של האמבורג שעלו מ-8% עד 17%. ההנמקה: האמבורג תהיה נמל חופשי בינלאומי".
כיום הכל ממוחשב והסוחרים בקושי יודעים היכן ממוקמת הבורסה, אבל אז כולם באו לעבודה בכל בוקר. המסחר רוכז בחדר קטן בבנק אנגלו פלשתינה בתל אביב עם שולחנות בצורת ח'. באחד הפרסומים נכתב: "עסקי הבורסה היו נמשכים כעשרים דקות ביום ומתנהלים בחדרו של האדון חסון מבנק אנגלו-פלשתינה. פחות מעשרה אנשים היו נאספים בשעת בוקר, והאדון חסון היה מכריז על המניות של חברת האשלג וחברת החשמל ועל איגרות החוב של בנק אפותקאי (לימים הפך ללאומי משכנתאות) ושל חברת רסקו. האדון חסון היה קובע את שערי המניות, ומכיוון שרצה להגן על בנק אפותקאי, היה כועס מאוד כאשר מישהו היה מוכר את המניות ומעניש אותו בכך שהיה מוריד את המחיר בחצי נקודה".
בימי הקרבות של מלחמת השחרור (1947) כנראה לא התרגשו יותר מדי מתנודות של 1% במניות או מהפסקת מסחר של כמה ימים. שנה לפני הקמת המדינה נכתב בסקירת המסחר בהארץ: "אתמול לאחר הפסקה של שבועיים, אך כפי שנצפה מראש, לא הייתה הצעה רבה והשערים השתנו דרך כלל רק כדי 0.5%-1%. כן ירד מחיר הזהב עד 493 גא"י (גרוש ארץ ישראלי)". בסוף השבוע החולף נסחרה אונקיית זהב ב-1,491 דולר.
את הכסף הם אולי ספרו במדרגות אבל דיווחו על משקלו בק"ג, כך עולה בדיווח הראשון להגעתו של הכסף הארץ ישראלי הראשון של בנק אנגלו פלשתינה: "השבוע הגיע לארץ משלוח ראשון של 600 ק"ג בנקנוטים חדשים (שטרי כסף) של בנק "אנגלו פלשתינה" המשוכים על עצמו ומשלוחים נוספים עומדים להגיע בקרוב. אחרי השלמת ההכנות הללו יוכל בנק אנגלו פלשתינה להוציא למחזור בנקנוטים ללא הגבלה כמובן במידה שתרשה זאת הליקווידיות (הנזילות של הבנק) ובמסגרת התקנות שיקבעו לכך".
