העליון סירב לשחרר נאשם הגורם להתארכות משפטו

נאשם הגורם בעצמו להארכת הדיון במשפטו, יתקשה לטעון נגד הארגת מעצרו מעבר לתשעת החודשים הקבועים בחוק. כך אומרת (14.4.11) שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור.

נאור קיבלה את בקשת המדינה והאריכה ב-90 יום את מעצרו של אילן אשד, המואשם בשורה ארוכה של עבירות מין. זוהי הארכת המעצר העשירית מסוגה. כתב האישום הוגש במרץ 2007 ובפברואר 2009 הורה השופט העליון סלים ג'ובראן על שחרורו למעצר בית. שנה לאחר מכן נעצר אשד בחשד לביצוע עבירות מין דומות, וגם בגינן הוגש נגדו כתב אישום.

נאור מתארת בהרחבה את הדיונים האחרונים במשפטו של אשד, כאשר לא פחות משבע ישיבות הוקדשו לעדותו. במרץ השנה הפסיק בית המשפט את הדיון בשל התנהגותו של אשד וסניגורו ביקש להשתחרר מייצוגו. גם הדיון שהתקיים כעבור שבוע הופסק, לאחר שאשד סירב להתייחס לאישומים נגדו. במקביל טרם הוסדר ייצוגו, שכן הסניגוריה הציבורית סירבה לקחת אותו על עצמה.

לאור כל זאת, אומרת נאור: "עיינתי בעשרות עמודי הפרוטוקולים, אם לא למעלה מכך, הנוגעים לעדותו הראשית של המשיב. והמשיב אינו מעיד לעניין. איני יודעת מה הסיבות לכך, ישנם הסברים אפשריים שונים, ולא אנסה כוחי בהסברים פסיכולוגים. דייני בעובדות. המשיב היה עורך דין בעברו. צדק בית המשפט כשקצב לו בסופו של דבר זמן (והזמן שניתן הוא רב) לסיום עדותו הראשית".

בפיה של נאור ביקורת גם על בית המשפט המחוזי, המאפשר לאשד לדבר כמעט ללא הגבלה. היא מזכירה פסק דין קודם של העליון, הקובע שהאחריות לניהול המשפט מוטל על השופט ועליו "ליטול את הרסן, להגביל את החקירות לשאלות הרלוונטיות ולא להתיר לפרקליטים לעשות בזמן השיפוטי כראות עיניהם".

נאור מסכמת: "מי שמאריך שלא לצורך ואינו שומע לדברי בית המשפט המבקש להתמקד בעניינים רלוונטיים, אינו יכול לקבול על התארכות משפטו. עם כל זאת אין צריך לומר כי על בית המשפט להקצות מועדים נוספים להליך זה, ולהביא באופן יעיל לסיומו".