$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

נקודת מפנה

כספי לא קפץ מדרגה בשנה השניה שלו בליגה, אך כן התבגר מנטלית. העונה הבאה גם תכריע את עתידו?

אייל גרוסברד  16.04.11 - 14:23
צריך לחשוב מה לעשות. העונה הבאה קריטית. כספי (gettyimages)

אחת המשוואות המקובלות בעולמנו מצביעה על התקשורת כזו המעצבת את דעת הקהל. לכן, כשמעשה הוונדליזם השלישי בדיוקנו של עומרי כספי בסקרמנטו התרחש, היה מעניין לראות כיצד ייראו הדברים. אחרי הכל, בפעמיים הראשונות, אז צוירו צלבי קרס על פני הישראלי הראשון ב-NBA ועל קיר רחוב 16 בדאונטאון סקרמנטו, קול הזעקה נשמע מכל עבר. ESPN, CNN, USATODAY ומהדורות החדשות, ולא רק בעיר עצמה, עסקו במעשה. הפעם דממה. ככה זה שהבאזז חלף וההתרגשות התחלפה באדישות. ובעיקר, ככה זה כשאתה שחקן ספסל שכמעט לא רואה דקות.
אחרי עונה ראשונה מצוינת, עמוסה בתרומה מפתיעה והגעה לדאבל פיגרס בנקודות, רבים ציפו כי כספי יעשה את הקפיצה המפורסמת הנהוגה אצל שחקני עונה שניה. זה לא קרה, ולא רק באשמתו. המציאות בקבוצה בעייתית, המאמן המפוזר וקשה ההבנה, שאין החלטה מקצועית תמוהה שלא לקח בחודשים האחרונים – כל אלה היקשו על הישראלי להתפתח. אבל הוא למד דברים חשובים לא פחות בעיצובו כאדם וכמקצוען בליגה הקשה בעולם: האמוציות כלפי החלטות שמקבלים לגביו נרגעו, בארה"ב מעידים כי הוא שקול יותר ובעיקר רגוע. מי שזכור כפקעת רגשות מתפרצת על המגרש ומחוצה לו למד את רזי הדיפלומטיה, כיאה לשגרירנו בתפוצות. אפילו קיטוריו בשבועות הסיום, אז נדחק מהרוטציה לחלוטין, היו מדודים. בתחילה אמר ש"הכל בסדר ומקובל", אחר כך טיפטף חוסר שביעות רצון (עם סיומת של "אני משלים עם זה") במנות קטנות, ואז קינח במסר: אני רוצה קבוצה אחרת. עומרי כספי של פעם היה מתנהל אחרת לחלוטין בסדר הדברים.

התרומה של כספי לקינגס בכל קטגוריה קטנה בהשוואה לעונת הרוקי, ומה שנשאר אלה האפס אנד דאונס. מבט מדוקדק מגלה כי הוא זרק פחות בהשוואה לעונת הביכורים, שותף פחות בהתקפות ואפילו הריבאונד – תחום בו השתדרג כשקיבל את הדקות התואמות להוכיח את יכולתו – ירד במעט. כניסה מדוקדקת יותר לפרטים מראה כי עומרי עצמו ויתר במקום מסוים, מאחר שגם בהגנה המספרים ירדו כאשר הפך מהשומר הבכיר של הקינגס באחוזי הקליעה של היריב באחד-על-אחד לשישי בטיבו בקבוצה. התסכול מתבטא בהתקפה: הוא נסמך יותר ויותר על הקליעה משלוש נקודות (3.5 נסיונות, יותר מכל שאר הטווחים יחד), והפסיק ליצור וליזום (96.7% מהשלשות שלו הגיעו מאסיסטים כמו גם 80% מ-16 עד 23 פיט, בהשוואה ל-66%). אחוזי הקליעה מחצי מרחק ירדו ל-20% וריבאונדים הוא קטף 307 פעמים מתוך למעלה מ-3,300 הזדמנויות. המשמעות: אי היציבות במעמדו וסביבו גרמה לו לנוח על משבצת השחקן החד-מימדי (5.3 נק' מה-8.6 השיג בג'אמפים לעומת 0.9 אחוזים מתחת לסל ובדאנקים, 3.2 נק' במתפרצות וכמעט מחצית מזריקותיו לסל הגיעו ב-10 השניות הראשונות של ההתקפה).דאג קולינס, מאמן פילדלפיה ופרשן עבר, אמר פעם על שחקנים שאינם עושים את הקפיצה המתבקשת בעונתם השניה כי זו הוכחה לכך שהם צריכים עוד שנתיים להתבגר לתוך הליגה. ואיתה. מנגד, גרג פופוביץ' מסן אנטוניו טוען כי הכל עניין של "סיטואציה" ומצביע על עניין המערכת הארגונית כמשפיעה בצורה קריטית על התפתחות השחקן. הסיטואציה של כספי חייבת להיות אחרת ובמקום אחר, וכמעט כל הסיכויים שהדבר אכן יקרה בקרוב. ההליכה של ווסטפול בשבועות האחרונים של העונה על קו סקוררים כטייריק אוואנס ומרכוס ת'ורנטון, והדובדבנים שדימרכוס קאזינס צריך לקבל לידיו ולאגו, לא משאירים לשחקנים כעומרי מקום לעשות את הדברים שלו ולהתפתח. המאמן עשה זאת כי הבין שהמשך ההליכה על צעירים ככספי תוביל לפיטוריו, ואם הניסיון יצליח עם השנים לא הוא יהיה זה שיזכה בתהילה. הניצחונות שהשיג ווסטפול בשלהי העונה רק מדגישים עד כמה ברור שאם הוא יישאר (והגיוני מאוד שלא), עומרי ימצא עצמו בבית חדש.ת'ורנטון הוא דוגמה נפלאה לכך שפופוביץ' צודק: כרוקי הוא קיבל צ'אנס מפתיע בניו אורלינס עקב מכת פציעות קשה, ויחד עם דארן קוליסון שודרג לחמישיה ועשה נפלאות. אחרי חזרת הפצועים ירדו השניים לתפקיד משני מהספסל, ואט אט דעכו ונעלמו. קוליסון מצא עצמו העונה כבעל בית באינדיאנה, שזיהתה את יתרונותיו, ת'ורנטון, שהראה כי הוא מכונת נקודות פוטנציאלית שאינה זקוקה לכריס פול כדי לקלוע אלא יותר לכדור בידיו, נשלח לקינגס אחרי רגעי משבר מנטליים לא קטנים. "לכל סיום יש התחלה חדשה... זהו הזמן, זה היום, זה הרגע" - מה שהשיר הנפלא של להקת בנזין מתאר זה את מצבו של הישראלי הראשון ב-NBA.

מבחינת כספי, שינוי הוא גם המבחן הגדול בקריירה: במהלך העונה השלישית בחוזה הרוקי הקבוצות מחליטות האם לממש עליו את האופציה לעונה רביעית. בסיומה, השחקן מתעצב ומתגבש ומקבל הגדרה מדויקת: האם הוא רול פלייר, מה תפקידו העיקרי, האם הוא איש שולי וטרייד-בייט לקבוצות אחרות או מנהיג. לדעת את עמדתו הנכונה ביותר על המגרש, גם אם היא לא בעמדה 3. עומרי כספי חייב למצוא את הנישה שלו עד קיץ 2012, לדאוג שמהלך ת'ורנטוני שכזה יקרה, ועד אז להוסיף אספקטים כמהירות, קליעה מחצי מרחק ומציאת ייחוד למשחקו. ולהבין כי הקמפיין הנוכחי אינו אכזבה, אלא דריכה במקום מבחינה מקצועית. כאדם, כאישיות ובכל רובד מנטלי, הוא עשה קפיצת דרך משמעותית. וזה לא פחות חשוב.