ד"ר אבישי הכרמי וינברגר, רופא בשירותי בריאות כללית, זוכה (27.3.11) מאשמת הפרת הפרטיות של אשתו שבנפרד, לאחר שעיין בתיק הרפואי שלה. זאת, למרות שבית המשפט קבע שהוא ביצע את העבירה - אך מחדלי התביעה גרמו לכך שלא יכול היה להתגונן כראוי.
וינברגר ניצל לרעה את יכולתו להיכנס לתיקי המטופלים בכללית, ונכנס לתיק הרפואי של אשתו. שם גילה, כי שנתיים לאחר שנפרדו (אך לא התגרשו), היא המשיכה ליטול גלולות למניעת הריון. בעקבות זאת, צילם וינברגר בארון התרופות שבדירת רעייתו וילדיו את הגלולות והציג את הצילומים לבית הדין הרבני, על-מנת להוכיח שרעייתו בוגדת בו.
שתי גרסאות סותרות
בשל כך הואשם וינברגר בפגיעה בפרטיותה של אשתו. בחקירתו במשטרה טען, כי רצה לבדוק רק את המצב הרפואי של ילדיו ורעייתו, וכך גילה את שגילה. בבית המשפט טען, כי הקלדת שם המשפחה חשפה אוטומטית גם את התיק של אשתו. מדובר לפיכך בשתי גרסאות סותרות בשאלה המרכזית: האם עיין במתכוון או שלא במתכוון בתיק של רעייתו.
שופט בית משפט השלום בנתניה,
חגי טרסי, עמד על הבעייתיות המשפטית שבתיק זה, שכן החוק אינו אוסר את העיון בתיק הרפואי כשלעצמו אלא את מסירת המידע לאחר. ואולם, התביעה טענה בכתב האישום, כי וינברגר פגע בפרטיותה של רעייתו בעצם העיון בתיק, בניגוד לחובת הסודיות החלה עליו כרופא.
רק בשלב הסיכומים טענה התובעת, כי העבירה שביצע וינברגר באה לידי ביטוי בכך שמסר את המידע לבית הדין הרבני. אך טרסי מזכיר, כי וינברגר ביסס את טענותיו בבית הדין על הצילומים שהציג. אפשרות אחרת היא שהעברת המידע לעורך דינו הייתה עבירה - אך זו מעלה סוגייה מורכבת של היחסים בין לקוח לעורך דינו.
לדברי טרסי, החוק אומנם מאפשר להרשיע נאשם בעבירה המתגלה תוך כדי משפטו. ואולם, וינברגר לא קיבל הזדמנות הוגנת להתגונן בפני הטענה לפיה העברת המידע היא שהייתה העבירה שביצע, ולפיכך לא ניתן להרשיע אותו בביצועה.
טרסי מוסיף: "התוצאה לפיה רופא המעיין במידע אישי וחסוי של אדם אחר, הנמצא עימו בסכסוך מר, וזאת לקידום מטרותיו האישיות גרידא, אינו מורשע בדין, הינה תוצאה קשה ובלתי משביעת רצון מההיבט המוסרי והציבורי.
"דומה כי תוצאה זו נובעת, במקרה הנוכחי, מליקויים קשים שנפלו בשלב גיבוש כתב האישום, שלב בו היה על התביעה לבחור את התשתית העובדתית והמשפטית שתשמש אותה, בבחינת 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. בחינה מדוקדקת יותר באותו שלב, הייתה מביאה אולי לביצוע השלמות החקירה הנדרשות, על-מנת לבסס את כל העובדות הרלוונטיות, ובוודאי שהייתה מביאה לגיבושה של עמדה מוצקה לגבי סעיפי האישום המתאימים ומקורה של חובת הסודיות".
