חג לתעופה: אושר חוק הטיס החדש

חוק טיס חדש שנכנס (יום ד', 30.3.11) לספר החוקים מחליף מעתה את החוק הישן משנת 1927. מדובר בחוק מקיף, עדכני ומודרני, שמרכז את ההסדרה הבטיחותית של התעופה האזרחית בישראל.

מלבד כמה אמנות עליהן חתומה ישראל, המסגרת החוקית להסדרה הבטיחותית של ענף התעופה האזרחית התבססה על הוראות החוק המנדטורי ועל הסדרה רחבה במסגרת חקיקת-משנה. עם זאת, החוק הקיים והתקנות מכוחו אינם עולים בקנה אחד עם המחויבות הבינלאומית של ישראל. בעקבות ביקורות, החליט מינהל התעופה האמריקני, בינואר 2009, להוריד את דירוג בטיחות התעופה של ישראל לקטגוריה 2.

בין היתר נמצא היעדר סמכויות אכיפה אפקטיביות, וכן לא ניתן בחקיקה מענה הולם לצורך לאמץ אמות מידה מקובלות בתעופה הבינלאומית.

החוק משתרע על פני 206 סעיפים ו-132 עמודים, ומניח תשתית משפטית לכל האסדרה הבטיחותית של התעופה האזרחית. להלן תמציתו:

• רישוי מפעילים - חובה להפעיל שדה תעופה במסגרת רישיון. רשות שדות התעופה תחויב, בתוך שנתיים, לקבל רישיון ממנהל רת"א לשם הפעלת שדות התעופה.

• הוראות לעניין כלי טיס - בכלל זה לעניין ייצור כלי טיס וציוד תעופתי, רישום וסימון כלי טיס, שמירה על כשירות אווירית נמשכת של כלי הטיס, תנאים להפעלת כלי טיס וכן הוראות שעניינן רעש מכלי טיס. מדובר בסוגייה המעוררת עניין ציבורי רב, בעיקר בקרב תושבים המתגוררים בסמיכות לשדה תעופה, ושגרת חייהם מופרעת. שר התחבורה יוסמך להורות על הגבלת שעות פעילות הטיסה בשדה תעופה מסוים או על שינוי בשעות אלה. בהסכמת השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה, הוא יוכל לקבוע בתקנות, מפלסי רעש או מכסות רעש;

• אסדרה בנושא מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל;

• מידע בטיחות - כדי ליצור תשתית משפטית לאסדרה, שר התחבורה יהיה מוסמך לקבוע בתקנות מהו מידע בטיחותי וכן הוראות לעניין מערכת מידע בטיחותי. המידע יהיה סודי ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם להוראות החוק. במהלך דיוני הוועדה, עלתה דרישה מקרב המשתתפים בדיון – חברות התעופה ומפעילים אחרים – להקנות לחקירות הפנימיות שהם עורכים את אותן הגנות שמוצע להקנות לחומר חקירה שעורך החוקר הראשי. מאחר שהסוגייה מורכבת ומעוררת שאלות רבות, החליטה הכנסת לפני כשבועיים, לפצל את הסעיף המתייחס לסמכות החוקר הראשי לקבל לידיו ממצאי חקירות פנימיות, ולדון בו כהצעת חוק נפרדת;

• חקירת אירוע בטיחותי של תקריות ותאונות אוויריות - הסדרים מפורטים לעניין חקירות אירוע בטיחותי וכן לעניין סמכויות החוקר הראשי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, וחוקרים אחרים שמינה לצורך ביצוע החקירה, הגנות שיינתנו למידע הנמסר במסגרת החקירה וכן הוראות לעניין אירועים בטיחותיים שבהם מעורב כלי טיס צבאי או משטרתי. שורש המחלוקת נגע בעיקר להגנה על המידע שנמסר במסגרת חקירה בטיחותית וכן להיעדר התייחסות במסגרת הצעת החוק להסדרת מעמדו של החוקר הראשי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כרשות עצמאית. פרק זה אינו מסדיר אומנם את הקמתה של רשות חקירות עצמאית, אך בכל הנוגע לביצוע חקירה בטיחותית, ייהנה החוקר הראשי ממעמד בלתי תלוי, וכך גם ממלא מקומו וחוקרים אחרים, שכן לא תהיה עליהם מרות זולת מרותו של הדין. לעניין ההגנה על מידע שנמסר במסגרת חקירה בטיחותית, מטרתה הבלעדית של חקירה בטיחותית היא מניעת תאונות טיס ותקריות טיס, ואין תכליתה לייחס אחריות אזרחית, פלילית או משמעתית לאירועים אלה;

• חומר חקירה בטיחותית, הכולל כל מידע שהוכן או נוצר בשיתוף פעולה עם הנחקר, במהלך חקירה בטיחותית, לרבות דיווח על האירוע כפי שנמסר לחוקר הראשי, יהיה בלתי קביל כראיה בבית משפט וכן יוקנה לו חיסיון מוחלט. הגנות אלה יחולו הן במשפט והן בהליכים משמעתיים, בהליכים מינהליים ובהליכים שנוקט מעביד כלפי עובדו. משמעות הדבר היא שאף צד במשפט או בהליכים האחרים לא יוכל לעשות שימוש במידע זה כלפי הנחקר. זהו אחד המקרים הבודדים בדין הישראלי שבו ניתן חיסיון מוחלט למידע כלשהו, כלומר חיסיון שאין לבית משפט סמכות להסירו;

• חומר חקירה בטיחותית יהיה סודי, כלומר אין לעשות בו כל שימוש בניגוד להוראות החוק ואין לגלות אותו לאחר;

• הוראות החוק יחולו על כלי טיס ישראלי בהיותו מחוץ לישראל וכן על כלי טיס זר בהיותו בישראל;

• הסדרי תחולה מיוחדים על היחידה האווירית של משטרת ישראל ועל כלי הטיס המופעלים במסגרתה;

• החוק לא יחול על חיל האוויר בצבא ההגנה לישראל, שכן לחיל האוויר יכולות מקצועיות מוכחות בהפעלת אסדרה נאותה בתחום בטיחות התעופה, מה גם שהאמנה אינה חלה כלל על כלי טיס צבאיים;

• יוסדרו יחסי הגומלין בין התעופה האזרחית לתעופה הצבאית.

את הצעת החוק הממשלתית, קידם בדיוני ועדה אינטנסיביים ח"כ יצחק וקנין.